storiesbieber
סיפור ביריונות שממש השקעתי עליו תגובות יתקבלו בשימחה:)

פרק 1 – לפגוע בעצמי

storiesbieber 11/04/2014 787 צפיות 3 תגובות
סיפור ביריונות שממש השקעתי עליו תגובות יתקבלו בשימחה:)

סגרתי בשקט את תא השירותים שממנו יצאתי ונעלתי את חדר השירותים הענק שבבית הספר , הסתכלתי על היד שלי והיא נראתה נורא לאחר שחתכתי שוב את הורידים שלי עמוק יותר מפעמים קודמות ," זה לא נפתח " הידית של הדלת זזה שוב ושוב מעלה ומטה אני השתדלתי לשטוף מהר את הזרוע שלי שהתלכלכה בדם ולשים עלי שוב את הג'קט השחור " נו זה לא נפתח לעזאזל " קראה שוב אותה הנערה והחלה לשחק עם ידית הדלת , סידרתי את שערי הפרוע במהירות תוך כדי שהסתכלתי על המראה, לא כל כך עניין אותי אם נראתי בסדר או לא , היה חשוב לי שלא יבחינו במשהו מוזר שעשיתי לאורך כל ההפסקה " סוף סוף .." קראה הנערה שפתחתי את מנעול הדלת ודחפה את הדלת במהרה , זאת הייתה היילי " שוב פעם את .." אמרה בזלזול ודחפה אותי מפתח הדלת אל הצד ועקפה אותי יחד עם חבורת הבנות ' ששמרות ' עליה כל היום " איכ היא כלכך .." המילים האלה כבר תוקפות אותי במשך כל חיי בתיכון , לכל מקום שאני צועדת לכיוונו בבית הספר אפשר לשמוע את המילים המשפילות שסובבות אותי לאורך כל שעות היום " הינה צעצוע המין שלי .. ג'ו" צחק אלכס כשנכנסתי לכיתה , העדפתי לא להתייחס לצחוקים שהם מנהלים כל החבורה שלהם ביחד ופשוט התיישבתי בסוף הכיתה למגמת ספרות והנחתי את יד שלי על המקום בו חתכתי בדאגתי לכך שלא יכאב לי במקום שכרגע עוד פתוח .
המורה נכנס לכיתה ויחד עם זאת כל התלמידים התיישבו במקומות שלהם כשכל אחד עסוק בצחוקים ובדיבורים" קדימה כולם להתיישב במקומות " דרש המורה מכל תלמידי הכיתה , ולאט לאט הכיסאות החלו להתמלא שוב , כשהמורה פתח את הספר שלו הוא הסתובב ללוח והחל לכתוב את המשימה הראשונה שנדרשה מכולנו , בכל פעם שהמורים מסתובבים אנחנו מוצאים לנכון להמשיך את הצחוקים והדיבורים שקראו בשיעור , אני לעומת זאת מעתיקה מהלוח אבל 'נדפקתי עם אחת הבנות שקשה להן לסתום את הפה שלהן וזאת לא אחרת מאשר אמנדה " חחח זוכרת אתמול את ליאם "הזכירה אחת מחברותיה של אמנדה בשיחה שלהן ואני קיללתי אותה בשקט על שהזכירה לה על משהו מצחיק הגורם לאמנדה להיקרע מצחוק ולקחת תנופה לאחור , בדיוק על היד שעליה חתכתי , היא קמה והחלה לצחוק חזק יותר בצחוק המעצבן שלה , עצמתי את עיניי .. מרגישה את הכאב מהדחיפה שלה ונושמת בקצב מהיר את הנשימות שלי , הדמעות כמעט עמדו לצאת לי " אולי תסתמי כבר ג'ו "אמר שיין בכעס והביט בי מקדימה , שיין הוא אחי התאום .. כשאנחנו נמצאים בבית , הואכל כך רגוע שמח וחברותי .. אבל אז שמגיעים לבית הספר או כל מקום כשחבריו מופיעים , הפנים היפיפיות והנעימות שכיף להסתכל עליהם במשך כל היום נעלמות ובמקום זה מגיע הרע , הקר והקשה שגורם לי מספר פעמים לחשוב מדוע הוא ככה מתנהג אלי , למה מכל האנשים בבית הספר הוא מוצא לנכון להשפיל ולכעוס על אחותו , נשארתי בשקט לארוך כל השיעור בתקווה שהדקות יסתיימו מהר יותר .
כאשר הצלצול חזר על עצמו שוב פעם היום , זה סימל שיום הלימודים שלי הסתיים שוב פעם , ולשמחתי מצאתי את עצמי לבד בכיתה אורזת את הציוד וממהרת לברוח מהמקום זה גם , אך ברגע שנעמדתי חבורת הבנים נכנסה לכיתה , נשמעתי נשימה עמוקה והתקדמתי אל עבר יציאת הכיתה , שם הם היו " ג'ו .. כמה התגעגעתי אלייך " אמר סטיב ואחז בזרוע שלי חזק כשעמדתי לעקוף אותו , שאר חבריו .. אלכס בראד וורד וג'סטין נעמדו סביב וצחקו להבעת הפנים ה' מפוחדת ' שלי " די" אמרתי בשקט כשהוא התחיל ללטף את גופי עם ידיו .. ברגע שעצמתי את עיניי נזכרתי בהטרדה המינית שעברתי לפני 6 שנים .
" ג'ו "קרא איש מבוגר בשנות ה50 לחייו , הסתכלתי עליו מלמטה והוא הושיט לי יד " אני לא מכירה אותך " אמרתי בתמימות כשכל הילדים יוצאים מבית הספר ורק אני נעמדת מול האיש המסתורי " אבא ואמא ביקשו ממני לקחת אותך אליהם , הינה תסתכלי הם שם" הצביע על נקודה כלשהי שלא היה אפשר לראות " איפה הם " שאלתי והסתכלתי לכיוון בו הוא כיוון את ידו " לא רואים מכאן , בואי חמודה אני ייקח אותך אליהם " אמר בשמחה את ידיי ברכות והוביל אותי יחד איתו אל מקום מרוחק ..שם הוא קיים איתי את היחסי מין שלו .
כשפתחתי את עיניי סטיב המשיך לגעת בגוף שלי מול כל הבנים וכשירדה דמעה מעיניי הוא התעלם והמשיך במעשיו " תפסיק " ביקשת בפעם הראשונה אך במקום שהתרחק הוא החל לצחוק ושאר החבורה צחקו גם " תפסיק " ביקשתי בפעם הנוספת וניסיתי לזוז אך הוא לא נתן לי , הוא נהפך להיות קשה יותר עם זרועותיו , אך ברגע שהתחיל עם שפתיו על אזור הצוואר שלי התיק שלי נפל בגלל שידיי דחפו את החזה שלו כל כך חזק שהוא כמעט נפל על הרצפה , היד שלי שרפה ויחד עם זאת הוא התחיל לגעת בי שוב פעם , התכופפתי כדי לקחת את התיק שלי וברגע שנעמדתי לא הסתכלתי עליהם וברחתי מהכיתה .
ברגע שפתחתי את הדלת של הבית אמא ירדה מהמדרגות כשסל הכביסה עטוף בזרועותיה " הי חמודה , איך היה בבית הספר ?" , אמא חושבת שהחיים שלי ממש מושלמים .. שיקרתי לה כמה פעמים שאני יוצאת עם חברות , או שהולכת לעשות עבודה עם ידיד מהכיתה , אין לה מושג מה אני עוברת במשך כל יום , וכמה פעמים חתכתי את הורידים שלי " הכל מעולה אמא , אני חייבת להספיק את העבודה בהיסטוריה , מאחור יותר אני ירד לאכול " החזרתי לה חיוך מתנצל ועליתי מבלי להביט בה שוב למעלה , כשפתחתי את הדלת של החדר שלי הבחנתי בערמת הבגדים על המיטה , כנראה אמא התחילה לסדר ולכבס את כל הבגדים המלוכלכים שזרקתי שוב פעם בארון , סגרתי את הדלת שלי בשקט והתיישבתי על הכיסא שבשולחן הכתיבה שלי וזרקתי את התיק לצד , פתחתי את הלפטופ שלי תוך כדי שכפות רגלי מנסות להוציא מבלי עזרתן של אצבעות הידיים שלי את הנעלים שנעלתי והתיישבתי על הכיסא , בדיוק כשהעברתי את היד שלי בשער המבולגן שיין נכנס לחדר שלי " מה שיין ?" שאלתי מבלי רצון לראות אותו " מה קרה לך היום בשיעור ?" שאל , הבטתי אל הלפטופ שלי ופתחתי את עיניי בגלל שאלתו "סתם .. קיבלתי התקף" שיקרתי , הוא נאנח וגרר את הכורסה שבצד החדר קרוב יותר אלי והתיישב כנגד הקיר , כמעט מולי " אין מצב שכל יום את עוברת התקפות חרדה בגלל מה שקרה " אמר שיין ואני נאנחתי " אולי תפסיק כב.." קטע אותי" לעזאזל איתך ג'ו אולי תספרי לי כבר מה עובר עלייך , כל הזמן יש לך התקף , אם זה ביציאה מהמקלחת או שאחד החברים באים אלי ועכשיו גם בזמן השיעור " העדפתי לשתוק , אם הוא חושב שזה כל כך פשוט לספר לו את כל מה שקורה איתי אז כנראה הוא טועה .. מה הוא רוצה שאני יבוא ויגיד לו ' תשמע שיין זה הולך להיות טיפה מפתיע אבל תקשיב אני חותכת כבר שנתיים בגלל החברים ה' מקסימים ' שלך שבמשך רוב זמנם איתי מטרידים אותי ומשפילים אותי ' , אני לא חושבת שאי פעם אני יצליח לדבר עם משהו על זה " נזכרתי בזה שוב אוקי .." אמרתי והוא נאנח שוב " כל היום את חושבת על הזקן הזה ?, כלמה שאת חושבת עליו הוא האונס שעברת לפני כמה שנים … תתגברי על זה כבר ג'ו ,תתגברי על כל זה .. העובדה שעברו לפלוריה היא בגללך , בשביל שהחיים שלך יהיו טובים יותר , למה לעזאזל את לא משתפת פעולה ?" שאל בכעס וטיפה בקול מורם , הסתכלתי עליו בהרמת גבה .. מופתעת מהמילים האלה שנראים לו כאלו פשוטים " אתה חושב שזה פשוט בשבילי מה שעברתי ?" , אני חושבת שזאת הפעם הראשונה מאז שעברנו לפלורידה שהרמנו אחד על השנייה את עוצמת הקול שלנו " אני פשוט דואג לך " אמר באנחה " עדיף שתלך שיין " ביקשתי , הוא נעמד אך רגע לפני שהוא הסתובב כדי ללכת , התכופף ונתן לי חיבוק ארוך " את תמיד יכולה לסמוך עלי , ג'ו" אמר והתנתק מהחיבוק .
אמא הושיטה לי את המגבת והחזיקה לרגע את ידיי , פחדתי שהשרוול יעלה טיפה מעלה ויחשוף את הסוד הכי גדול שלי אך במקום זה אמא הסתכלה עלי בחיוך וטיפה בעצב " שמעתי היום את השיחה שלך עם שיין .." נאנחתי בכבדות , לא רוצה שהם יחזרו להיות כאלה צמודים ודביקים אלי , אני צריכה את השקט שלי ואת הפרטיות שלי "ורציתי להגיד לך שאת תמיד יכולה לפנות אלי בכל בקשה שאת רוצה " אמרה אמא , חייכתי אליה חיוך קטן ומיהרתי להזיז את הזרוע החתוכה שלי ממנה " אוקי ?" שאלה ברכות אחרי שהספקתי להזיז את הזרוע ממנה " כן , תודה אמא " חיבקתי אותה ונכנסתי לתוך המקלחת , נעלתי בשקט כמו תמיד את הדלת ומחפשת בין כל הסבונים בארון הקטן שבצד הקיר את הסכין שאני מסתירה במשך כל ערב , הזזתי את המגבות הנקיות ואת הסבונים שאמא מסדרת כל הזמן ושם מצאתי את הסכין שלי , הורדתי את החולצה שלי תוך כדי והושטתי יד אל הסכין החדשה והתחלתי לחתוך שוב , ההנאה בדבר הוא שאני פוגעת בעצמי ורק המחשבה שזה יוביל למוות שלי מהר יותר משאני חושבת נותן לי במרץ להמשיך ולחתוך עמוק יותר ויותר .


תגובות (3)

אמג אהבתי מממש תמשיכיי מהרר

11/04/2014 16:02

תמשיכי

11/04/2014 16:05

וואי, זה מדכא כל כך… יופי! עכשיו אני בדיכי!
כתיבה יפה, נושא עצוב

11/04/2014 16:05
15 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך