חבר שלי ערפד ואני לא יודעת מזה-פרק 30-מוקדש לגל מאליק

היי בנות-
זה כבר פרק 30 של הסיפור!!!!!!!!!-
מי היה מאמין שנגיע לזה כל כך מהר-
תודה לכל המגיבות ולכל אלה שעודדו אותי להמשיך לכתוב…
פרק 30
נמ לורן-המשך
הסכמתי לשתות את זה רק כי אני סומכת על הארי
ואני יודעת שהוא לא יתן לי שום דבר שיפגע בי
הוא רוצה רק בטובתי ורוצה רק לעזור לי…
הנוזל האדום היה סמיך
והוא החליק במהירות במורד גרוני
בחיים שלי לא טעמתי משהוא כל קח טעים-
מה זה לעזאזל?!
הרגשתי כאילו הגוף שלי זקוק לכל טיפה וטיפה של הדבר הזה-
כאילו זה צורך בסיסי שלי-
וכשזה נגמר השתוקקתי לעוד
ליקקתי את שפתי ושאלתי את הארי
"אפשר עוד?!
זה ממש טעים!
מה זה בכלל?!"
"אמממ את תקבלי עוד אחר כך-
אנחנו קודם צריכים לדבר"
הוא אמר בשיא הרצינות
על מה הוא רוצה לדבר איתי שהוא כל כך רציני?!-
קיוותי שהוא יענה לי על כמה מהשאלות שהתרוצצו לי בראש…
"אבל את צריכה להקשיב לי עד הסוף…"
הוא אמר
"בסדר הארי-
דבר"
אמרתי כשהתישבו על הספות בביתו הענקי
"אז ככה-
כפי שבטח הבנת-
אני לא אנושי"
הוא פתח את דבריו
באתי לשאול אותו משהו אבל הואא קטע אותי
והמשיך בדבריו
"את ראית באיזה מהירות רצתי ממקודם-
ושנינו יודעים שאף בן אדם לא מסוגל לרוץ ככה-
כל כך מהר"
הוא אמר ברוגע
ולמען האמת-
הוא צדק בכל מילה ומילה שיצאה לו מהפה-
אף אחד לא יכול לרוץ ככה-
אפילו לא אצנים באולימפידה…
"אני אסביר לך הכל מהתחלה.."
הוא אמר
והקשבתי לו בשיא הרצינות-
מסוקרנת לשמוע מה יש לו להגיד…
תגיבו ותדרגו!!!!!!!!!!!!