סיפור אהבה מפתיע **פרק 22**

הייתי בשוק לא ידעתי מה לעשות, האמת שמאוד שמחתי שהוא אמר לי שהוא אוהב אותי, כי אני גם התחלתי לחבב אותו בזמן האחרון.
אבל גם היו לי חששות שאולי זה לא מתאים כי אנחנו לא מסתובבים עם אותם אנשים, לא מכירים את אותם האנשים,פשוט פחדתי, ועם המחשבות האלה הלכתי לישון.

למחרת בבוקר קמתי ב-9 וחצי , כי בגלל שחזרנו מאוחר מהטיול המחנכת שלי הרשתה לנו לבוא ב-10 ורבע ישר אחרי ההפסקה.
קמתי מהמיטה, והלכתי לשטוף פנים ולצחצח שיניים. הלכתי למטבח והחלטתי לאכול ארוחת בוקר קטנה , לקחתי צלחת קטנה ועמוקה ושמתי קצת קורנפלקס עם חלב.
שמעתי צליל של הודעה מהחדר שלי, עליתי במדרגות לקחתי את האייפון וירדתי שוב להמשיך לאכול.
'אני יוצאת אלייך, 5 דקות אני אצלך ' יובל רשמה לי בהודעה.
' סבבה, אני מחכה לך ותעזרי לי לבחור מה ללבוש ' שלחתי לה בחזרה עם חייכן.
סיימתי לאכול ושמתי את הצלחת בכיור, השעה הייתה 9:50 ואז היה צלצול בדלת.
"רגע" צעקתי ורצתי לכיוון הדלת.
פתחתי את הדלת ויובל קפצה עלי בחיבוק " היי" אמרתי לה בצחקוק.
"היוש " היא אמרה לי מחויכת כולה.
"מה האנרגיות השמחות על הבוקר, שכל מה שאני רוצה זה לחזור לישון ?" אמרתי לה בעודי סוגרת את הדלת .
"כי.. את הולכת לפגוש היום את רון ואת צריכה להיות מהממת " היא אמרה לי בהתרגשות שעלינו במדרגות ונכנסנו לחדרי.
"יובל, את מתכננת משהו ?" שאלתי במבט חוקר.
"לא משהו שאת לא יודעת " היא חייכה .
"טוב ייאלה , תעזרי לי מה ללבוש " אמרתי לה ופתחתי את הארון.
היא לבשה חולצה שחורה של בית ספר עם ג'ינס בהיר ונעלי סניקרס לבנות שחורות.
ואני לבשתי אחרי התלבטויות חולצה כחולה של בית ספר ג'ינס כהה וסנדלים לבנות עם יהלומים כסופים .
באנו לצאת מהדלת ,שהשעה הייתה כבר 10 והדרך מהבית שלי לבית ספר כשאני הולכת לאט ממש זה רבע שעה בדיוק , ואמא שלי שלחה לי הודעה 'שירוש , את לא מאמינה, אבא מצא עבודה חדשה והוא יתחיל לעבוד שוב עם שכר יותר גבוה '.
הייתי מאושרת עכשיו אפשר לחיות וללכת לחופשות , שלחתי לה בחזרה ' אני שמחה ומאושרת , אין כמו אבא בעולם ' עם נשיקה.
שלחתי גם לאבי הודעה מהירה כי יובל הלחיצה אותי שאני גאה בו ובהצלחה ונעלתי את הדלת של הבית.

~בדרך לבית ספר ~
"איזה שיעור יש לנו עכשיו ?" שאלתי את יובל.
"אזרחות " היא ענתה לי בפרצוף מת
"אוף אני שונאת את השיעור הזה , שנאה שלי " עשיתי פרצוף עצבני.
הגענו לבית ספר ונכנסנו לשכבה וראינו בדיוק את המורה באה להיכנס , רצנו מהר ונכנסנו ביחד איתה "יותר לא להיכנס איתי לכיתה ביחד, ברור ?" המורה שאלה בעצבנות, ואני כבר הבנת שהיום היו הרבה שיעורים.
"כן המורה" ענינו אני ויובל ביחד.
כל התלמידים כבר ישבו במקומם ואני ויובל רצנו למקומותינו .