פרק 4:

09/04/2014 509 צפיות אין תגובות

פרק 4:

כתבתי לו בהודעה ככה:

אני יודעת שזה לא הזמן כי יש לי חבר וזה אבל אני אוהבת אותך..

ואז הוא אמר לי אם את אוהבת אותי למה יש לך חבר? תלכי אחרי הלב שלך..
אחר כך רשמתי לו מי אמר שתרצה אותי ונגמרה השיחה.

מפה הסיפור עם אביחי די נגמר והתחיל שוב הסיפור עם יקיר..
אז אחרי כמה זמן ראיתי את יקיר והייתי ממש עצובה הרגשתי שאני מתמוטטת התחלתי לבכות היה לי קשה לנשום לזוז או לדבר..

חשבתי כמה ימים על כל זה ואז החלטתי שאני יגיד ליקיר מה אני מרגישה אליו ישבתי בבית שבוע בלי לזוז מהמחשב כתבתי את כל מה שאני מרגישה זה היה הדבר הכי ארוך שכתבתי למישהו אי פעם..

קראתי את זה כמה פעמים כדי לראות שאין שגיאות או משהו ושלחתי לו..
אחרי דקה ראיתי שהוא שלח לי הודעה הייתי ממש שמחה חשבתי שאולי הוא כתב משהו טוב
נכנסתי להודעה וראיתי שהוא רשם לי עדי? דיי תפסיקי!!

קראתי את ההודעה ממש נפגעתי ובכיתי רציתי לחתוך אבל לא יכולתי לא היה לי כוח לכלום.. אפילו להחזיק את הסכין..
לא היה לי כלום פשוט בכיתי ולא הפסקתי :'(
ואחר כך הלכתי לישון..
קמתי בבוקר לא רציתי ללכת לבית ספר כדי לא לראות אותו.
אבל בסוף הלכתי.
זה היה יום שישי נכנסתי לבית ספר בבוקר ולפני שהלכתי לשיעור הלכתי לחדר היסטוריה כי היה בוקר טוב (רבע שעה שהמורה לא מפסיקה לחפור על הבוקר).
נגמר הרבע שעה הזאת.
הייתי ממש עצובה יצאתי מהכתה ואז ראיתי את יקיר וחבר שלו ממול הם הסתכלו עלי חבר שלו הצביע עלי ואמר משהו ליקיר.
חבר של יקיר דחף אותו קדימה ואז הם התקדמו לכיוון שלי חברות שלי חסמו את הדרך בלי לשים לב אפילו יקיר וחבר שלו התקרבו עוד קצת לא היה לי איך ללכת אז פשוט דחפתי את חברות שלי ויצאתי משם בריצה עם דמעות בעיניים..


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך