שקועה בצרות

"את שקועה בצרות" אמרתי לך,
והעפתי מבט לעברך.
"את מודעת לזה, נכון?" אני שואל,
ומעביר מבט על החדר המבולגן.
"כן" את עונה קצרות ואינך מזכה אותי ולו במבט.
לא הוספתי כלום, רק התחלתי ללכת בחדר,
מנסה לבדוק כמה זמן יקח לך בכדי להקדיש לי שנייה.
"מה אתה רוצה?"שאלת, אך לא היו יותר סימנים לכך
כי אני בכלל באותו החדר איתך.
"רק רציתי לדעת איך תטפלי בבעיה"
אמרתי, קולי אינו מסגיר שום דבר.
זה בסך הכול ביקור חברותי ורגיל.
"בדרך פשוטה לחלוטין" אמרת, ולא הוספת דבר,
בזמן שעשיתי את דרכי אלייך.
"כן?" שאלתי, וניסיתי להעיף מבט בדבר המעסיק אותך כול-כך.
"אני אנשק אותה" אמרת ולפני שהספקתי להגיד או לעשות משהו,
נעמדת בחדות ושפתינו נפגשו.