אני והיא/שחור ולבן~פרק 62 עונה 2
*החלטתי להשאיר ונראה לאן זה יתקדם…
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
עברו שלושה ימים,ליאושר בדיכאון רציני,לא אוכלת לא שותה לא יוצאת מהמיטה והיא מתחילה להדאיג אותי היא כמוני יום בלי שוקולד היא מתחרפנת אבל..בשלושת הימים האלה היא לא רוצה לדבר ולא כלום..הכל בגללי
סידרתי את החדר שלי לפסח ושטפתי,ניקיתי,קירצפתי,שיפשפתי,הרמתי דברים וממש החדר היה כיאילו הוא חדש.
כל מה שאני לא צריכה העברתי למטה וכשעלתי חזרה לחדר שמעתי צילצול של הפאלפון של ליאושר,באתי לפתוח את הדלת אולי היא ישנה אבל אז שמעתי בכי..כאב לי הלב לשמוע אותה ככה. הלכתי בחזרה לחדר,ניגבתי את הדימעה הקטנה שזלגה לי על הלחי,נשמתי עמוק וחשבתי.
חשבתי מה אפשר לעשות..צבט לי הלב לשמוע אותה בוכה,לא עונה לפאלפונים וגם אין עם מי לדבר אף אחד לא יודע..
אני כל כך מצטערת על מה שגרתי הכל בגללי אני אשמה!!
"ליאושר"דפקתי על הדלת
"סידרת את החדר?"שאלתי מבעד לדלת הסגורה
"אני מסדרת" שיקרה..
"אוקי"השבתי והלכתי אל החדר..אני לא יודעת מה לעשות אמא לא יודעת היא חושבת שהכל רגיל ותמיד עסוקה בעבודה שלה!
"יצאתי"שמעתי את הקול של אמא
"מה לאן?"שאלתי מבעד למדרגות
"יש ישיבה,תארגנו קצת את הבית"אמרה ויצאה
"אווח"התעצבנתי
"~~~~~~~
אחרי שבוע של נקיות ליל הסדר,כולנו ישבנו מסביב לשולחן הגדול בבית של סבתא וסבא,כל הדודים והדודות קראו את ההגדה וכל הילדם הקטנים הלוננו שהם רוצים לאכול.
אחרי הסעודה סבא עמד בראש השולחן ואמר
"כל הקטנים מוזמנים לחפש את האפיקומן,מי שמוצא מקבל…" סבא עוד לא סיים את המשפט וכולם (כולל המבוגרים) חיפשו את האפיקומן
"ראיתי שסבא מדבר עם סבתא בשקט בצרפתית והבנתי מילה אחת או שתיים בכל זאת אני לומדת צרפיתית בבית הספר. הבנתי את המילים 'שולחן' ו'מפה'. לא רציתי לחפש גם ככה אבל..אני יודעת איפה זה נמצא לא חבל לתת אותו למישהו אחר? הלכתי ליד סבא ועשיתי את עצמי מתקופפת מחפשת והזזתי את המפה שמתחת לידיים של סבא וראיתי שהוא לא שם,הייתי מבואסת..הם עבדו עלי?
תגובות (5)
חסרר לךךך ואת לא ממשיכהה!!
רוצה למווות כיאלווו את מממשייכההה
וואיי מושלם
תמשיכיייייי
יא מושלם אני מתה על הסיפור הזהההההההההה
תמשיכייי זב סיפור מושלםםםם