עולם חשאי פרק 4

אני יודעת שזה נשמע נואש במיוחד, אבל בבקשה אם אתם קוראות תגיבו! זה באמת טיפה פוגע לראות שאנשים כן קוראים אבל אני מבקשת רק כמה תגובות, והם בכלל לא מתייחסות לבקשות שלי. ברצינות, אני לפרק הזה מבקשת רק תגובה אחת, אם זה לא יקרה, לא היה לי בכלל טעם להמשיך ולפרסם אם לאף אחד לא באמת אכפת.
פרק 4:
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
״ג׳יין? זה השם, או שזה שם בדוי?״ שאלתי. היא צחקה. ״לא לא, זה השם. ג׳יין מרלו. השם הבדוי שלי זה סוכנת 03529. שנלך? צריך לסדר כאן את החלון.״
אני וג׳יין התהלכנו בסוכנות בחדר, שאיזה הפתעה, היו שם עוד מסכים, כבלים, וסוכנים בחליפות. אתם בהלם נכון? ״אז כאן זה חדר המידע. אנחנו אוספים כאן מידע על כל מני דברים מועילים שיעזרו לנו במקרים מיוחדים, כמו דרך להימלט ממלכודת, נסיעה למרחקים, סריקות מהירות וחשאיות, ומשהו חדש שאנחנו עובדים עליו:שירותים ניידים בגודל תיק.״ הסתכלתי עליה. ״את צוחקת נכון? שירותים ניידים?״ היא גיחכה. ״אי אפשר לדעת. וכל זה משמש אותנו לחדר הזה.״ היא כוונה אותי לעבר דלת ברזל שזזה למעלה ברגע שהתקרבנו.״ וואו!״ נדהמתי. בנוסף לכל המסכים,להפתעתי היו שם מלא שולחנות עם מבחנות, קפיצים וחלקי מחשב. כמה אנשים ניסו לבנות לייזר שנראה כמו עט משרדי. ברגע שהם הקליקו על העט, נורה ממנו קרן לייזר אדומה שחתכה חתיכת ברזל מוצקה. ״מצטערת שאני שואלת, אני לא רוצה להיות חצופה, אבל אני תמיד כזאת. מה הקטע עם השיער הכחול?״ שאלתי. ״שמעת על נסיון צביעת העולם בצבע ורוד? אז המדענית הזאת זרקה עלי מבחנות שניסיתי לעצור אותה, ובאחת מהם היה צבע כחול, וזה נחת על הראש שלי.״ היא משכה בכתפיה, לא נראה לי שהמקרה הזה הזיז לה כל כך. ״אווץ׳!״ זה לא נשמע כל כך נעים. ״אפשר לחשוב מה היא הקריבה להצלת העולם.״ אמר קול בלעג מתוך החשכה.