"רק שתחזרי שוב בעתיד אדע מה בליבך את שומרת…" פרק 21 לספר או לא?
"בבקשה לא" אמרתי לו מלאת דמעות שיוצאות אחת אחרי השנייה.
"אני מתחננת אני אעשה כל מה שתרצה רק על תעשה את זה, בבקשה" התחננתי בפני האיש המסתורי "מצטער ילדה עבודה זאת עבודה" אמר ושחרר את ההדק.
וראיתי אותו נופל על הרצפה כאשר דם יוצא מהחזה שלו "אהובי אני אוהבת אותך בבקשה לא"
לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא" צעקתי כאשר אני מתעוררת מזיעה.
כל לילה. כל לילה מחדש שאני מתעוררת בצעקות מזיעה מחלום. "אני אוהבת אותך" מילמלתי לעצמי כל לילה אותו סיוט.. ואני לא יודעת למה אני חולמת על זה מאז האיומים בחדר שלי זה התחיל. כאילו אני יודעת שזה מדובר אליי אבל אני חולמת שמישהו אחר מת אבל.. כשאני רואה אותו נופל מלא דם אני מרגישה כאילו חצי ממני נעלם ונשבר אני מרגישה את הלב שלי צורח שהוא רוצה למות. כואב לי, כואב לי כל כך לראות אותו נופל.. אבל העניין הוא ש.. אני לא יודעת מי זה.
אני מרגישה את הכאב הענקי שאני רואה אותו נופל אני מרגישה שאני רוצה למות אבל אני לא מצליחה לראות את פניו. לא משנה כמה אני מנסה אני פשוט לא מצליחה..
הרגשתי את הדמעות נוזלות על פניי, ואני אפילו לא יודעת למה וזה מה שהכי מחרפן אותי! כואב לי אני בוכה, צועקת, מוכנה לעשות הכל בשבילו. אבל אני לא מצליחה להבין מי זה אני רק יודעת ש.. שאני בטוח מכירה אותו ושהוא היה או עדיין חלק גדול מאוד בחיים שלי ובעיקר בלב שלי אבל אני לא מצליחה להבין איך זה הגיוני.. בחיים שלי לא הרגשתי מה שאני מרגישה למישהו הזה או שכן ואני פשוט לא יודעת… או ליתר דיוק זוכרת .
קמתי בבוקר אחרי שחזרתי לישון.. או לפחות ניסיתי עוד חודש חוזרים לבית הספר. צריך לנצל את החופשה כמה שאפשר. עשיתי שיחת ועידה עם נועה דני ורוז והחלטנו ללכת לים.
ירדתי למטה והוצאתי לי בקבוק קולה. שתיתי ועליתי להתארגן. לבשתי בגד ים שנופלים ממני חוטים בצבע אדום עם תחתון שחור ומעל שמתי מכנס גינס קצר וגבוהה לבן עם קרעים וחולצה זרוקה ורודה ויצאתי.
תגובות (3)
תמשיכייייייי
או מיי גאד פאק המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך דחוף אני מתרבת שזה אלירן?
*מתערבת