בורחים מהאמת

בין לילות של קיץ חמים,
תחת עלטה שחורה של עננים,
בורחים מהאמת, הבוערת,
מסתתרים בתקווה, בחיפוש אחר שלווה;
ופתאום כשאין לאן ללכת,
אתה יושב לבד ומחכה,
חושב שאולי הגיע הזמן לחפש,
את הדרך אל הסוף, אל הקצה.

לרוץ למרחקים, בשדות הארוכים,
כדי לאבד קצת תחושה, לשנות אווירה,
לנסות לשכוח מכל מה שקרה,
לקחת צעד קדימה במציאות העגומה.