ההוא שלקח את חיי- פרק 1.

כולם סובבו את הראש חריו במסדרון.
הואנעמד שם, צבעו השזוף בולט על רקע הלוקרים הלבנים.
צפצוף נדוש הודיע על כניסתה של הודעה חדשה לפלאפון שלו.
הוא הרכין את הראש, קרא את ההודעה וצחק.
צחוקו היה עדין, חיוכו ביישן.
הוא הכניס את הספרים ללוקר והזיז את הפוני שלו, שהיה מסורק לקדימה ועליו מונח כובע צמר בצבע אפור.
הוא הסתובב, צעד לכיתה בעודו מחייג מספר כלשהו בפלאפון.
'Hola' (ספרדית,שלום) 'Que pasa?' ( ספרדית, מה קורה?) הוא אמר.
הוא סקר במבטו את כל , מביט-לא מביט לתוך עיניי הילדים, מנסה לתפוס משהו שיוכל לעזור לו.
'Perdone, ¿dónde está el séptimo grado?' (ספרדית, סלח לי, איפה נמצאת כיתה ז')
הוא שאל.
כולם הסתכלו עליו במבט מוזר…לא הבינו מה הוא רוצה…
הסתכלתי עליו. הבנתי מה הוא רוצה… לא עניתי לו.
הכרתי אותו.
ורציתי לברוח רחוק כמה שרק אוכל.
וכולם לא הבינו למה…
רק רציתי לקבור את עצמי.