הקדמה- ברונה {סיפור בעל שלושה פרקים בלבד} אם תרצו אמשיך בשמחה

ליטפתי את ברונה בשקט וברוגע. נביחה קטנה ושקטה נשמעה באוזני. "שקט, הכל יהיה בסדר", המשכתי ללטף את גופה השחור והקטן, "הווטרינר יטפל בך במסירות רבה".
ברונה עצמה את עינייה והרגשתי איך הרוח הקרירה של החורף חודרת לחדרי. ברונה החלה לרעוד מהקור. כיסיתי אותה בשמיכה עבה וחמה ששכנה על הכורסה בחדר שלי. היא עדיין המשיכה לרעוד. 'היא חולה' אמרה לי פעם אמא 'גם כשאתה חולה אפילו שמיכה עבה לא תעזור לך'. ידעתי שאין טעם להביא שמיכה נוספת. מילא היא מאד מאד חולה. דמעה קטנה ומלוחה זלגה על לחי הלבנה כשלג. "החורף הזה נוראי" גמגמתי לעצמי בעצב. "לא פלא שהיא חולה כזאת". הנשימות של ברונה החלו להיות יותר ויותר קשות. שמתי את ראשי על בטנה החמימה והיא נשמה. הכפר שלנו היה מקום קריר ולא מוכר. 'קנרוסל..יח' ניסה אחי הקטן לבטא את שם הכפר. 'קונסוליטפיה' נשמע כמו מקום מהאגדות. אך זה לא היה כך באמת.