דמדומי האלים פרק 33

~אביעד~ היד של הייזל כמעט החליקה מידו של פרנק. כולם ניסו למשוך את הייזל אך ראיתי שהם מותשים מהקרב. פרנק ניסה נואשות להחזיק בידי אך ראיתי שהוא מתחיל להחליק מידי."לא להתעייף" צעק יונה וקרא מילות עידוד."ואתה עוזר במשהו חוץ מלקרוא מילות עידוד" שאל אנדרו."הבנתי" יונה עזר לאחרים לנסות למשוך את הייזל.בסופו של דבר הצלחנו להעלות את פרנק וכמעט הלחנו להעלות את שניהם אבל אז אוסטין זינק ונעץ סכין ברגלה של הייזל."אם אני נופל את באה איתי" הוא הוציא עוד סכין ונעץ אותו בגבה. פתאום ניק תפס באוסטין וכמו שחקן פטובול זרק אותו בכוח אל טרטרוס."לא כדאי לך לנסות לפגוע בחברים שלי" ניק תפס בהייזל והצלחנו להוציא אותה מהבור. היא רעדה כולה. אנדרו ואליסה האכילו אותה באמברוסיה ונקטר וגולי עזרה להם. בניתיים ניק חזר לתפוס פיקוד על המפלצות שהמשיכו להרוס את המחנה. בסופו של דבר החתכים של הייזל החלו להיסגר בזכות הקעקוע שעל עורה והיא קמה."מישהו יכול להסביר לי מה קרה כאן" היא הסתכלה על המפלצות שהרסו את מחנה האוריאגמה לגמרי."סיפור ארוך" אמר פרנק."נראה לי שזה האי שאנחנו מחפשים" גולי הצביעה על אי שריחף מעל הבור."זה האי" אמר אנדרו."יש בעיה, איך אנחנו אמורים להגיע לאי" שאלה הייזל."פשוט טפסו עליי" אמר ניק. יד אחת שלו תפסה באי המרחף."בואו" אמרתי. אחרי שכולם טיפסו על ניק אל האי הבחנו בדלת שחורה עם ציור של לב. הייזל נגעה בו והוא נפתח."ניק" קראתי. הטיטאן הסתכל עליי."אם אתם רואים צבא של חיילים תכסחו להם את הצורה"."בסדר" ניק פנה אל המפלצות."האדון אומר שאם נראה חיילים נכסח אותם" .אוקי,טיטאן קורא לי אדון,אי אפשר להאשים אותו."בוא נסיים עם מסע החיפושים הזה" אמרתי ויחד נכנסנו אל המקדש.