ההודאה פרק 3

וואו.. אתם מפתיעים אותי על פעם מחדש. כשרצתם לניידות שלכם ונסעתם לחניה.. ופוף, פיצוץ ואין אוטו. המבט על פניכם! וואו! הלוואי שיכולתם לראות את עצמכם! חבל שלא הייתה לי מצלמה לשלוח לכם את התמונות. כמה מכתבים שלחתי כבר? 2?…3? זה השלישי לא? הרצח השלישי היה…אעהה הרצח הכפול.. הקבלן והאדריכל. הקבלן האדריכל שרצחתי.. הם אלו שעמדו מאחורי פרוייקט נהריה צפון. אני אזכיר לכם… הרצפות שנפלו והמרפסות שהתמוטטו.. 5 ילדים קטנים נהרגו, 25 מבוגרים ו2 בני נוער נהרגו באותו מקרה.. בגלל פאשלה של הקבלנים והאדריכלים.. לא השתמשו בחומרים איכותיים.. לא תכננו את זה טוב.. או מה שהם לא טענו בבית המשפט.. אבל הם יצאו זכאים.. ויצאו בלי כל עונש כשהם אחראים למותם של 32 אנשים חפים מפשע. אז כן.. החלטתי לקחת את החוק לידיים שלי.. למה שאנשים כאלו יצאו זכאים? הם יכלו לקנות חומרי בניין טובים יותר.. לתכנן את זה טוב יותר אבל לא…הם לקחו את הכסף לכיס שלהם והיו בטוחים שלא יקרה כלום. אבל אני.. אני לא כמוהם.. אני השתמשתי בכלים הכי יקרים כדי להרוג אותם.. את 2 האנשים שהיו אחראים.. האדריכל הראשי ואחראי הבנייה. חחח וואו זה נעשה בכיף… אחד סובל, השני צופה.. ומתחלפים. אני די בטוח שהמחלקה הפתלוגית שלכם שמה לב שהם עונו לפני שמתו לגמרי.. אבל בואו נשפוך קצת אור על הפרשה. לקבלן שברתי את הידיים… כדי שלא יוכל לפקד ולבנות יותר. האדריכל ישב, קשור, מסתכל בנעשה. ידיים שבורות ב3 חלקים. כיף חיים! והם התחלפו.. האדריכל… רציתי לעקור לו את העיניים כדי שלא יוכל לראות ולצייר אבל אז הוא לא היה רואה את המשך ההתעללות של הקבלן.. ואז הלך כל הכיף. אז במקום זאת.. שברתי לו את האצבעות.. אני יודע.. הכל מוכר לכם.. כל הממצאים.. אבל תודו.. זה הרבה יותר כיף כשאני מספר.. יש לכם אפשרות לדמיין.. אוקי הלאה.. שוב החלפה.. אוו מבט הפחד בעיניים שלהם.. הבעות האימה האלו.. אוקי.. אז… אחרי שהידיים של הקבלן נשברו.. חחח אופס.. קשרתי אותו לשולחן ניתוחים… בלי הרדמה כמובן… והתחלתי לנתח.. בדקתי אם יש לו לב.. אין.. בדקתי אם יש לו שכל.. אין.. ודאמט! לא הספקתי… הוא מת לי על שולחן הניתוחים. באסה.. טוב זרקתי את הגופה לצד.. ותפסתי את האדריכל.. הורדתי לו את המחסום מהפה וכמובן שהוא התחיל לצרוח אבל… מי ישמע אותו באמצע המדבר?? "לאא בבקשה.. שחרר אותי.. אני מבטיח לא לספר כלום" כאילו שזה מעניין אותי.. תפסתי אותו וניסיתי להעלות אותו לשולחן.. כבד קצת.. והוא פשוט נשך אותי.. כן.. נשך.. את המעיל.. אבל מעיל כמו שלי יש לעוד 100000 אנשים לפחות אז.. כן.. בגלל זה עקרתי לו את השיניים. לא..בלי הרדמה.. אתם יכולים לנחש מה יש בקופסה ששלחתי עם המכתב.. הבנתי שגם לו אין לב ומוח אז החלטתי לו לפתוח אותו לשווא.. למה שימות לפני שנספיק להנות? אז… חרטתי לו על הגב את המילה SORRY כפי בוודאי שמתם לב והאדריכל הקטן והמסכן הזה לא עמד בזה.. ומת מפחד.. כן כן.. מפחד.. כי משריטות כמו שעשיתי לו..לא מתים.. ואז זרקתי את הגופות ובלה בלה בלה בלה הכל כבר ידוע לכם..
אוקי.. תהנו עם השיניים שקיבלתם במתנה.. וניפגש כבר…