פרק 4- ביקורת בבקשה <3

עברו שבועיים לא קרה הרבה. שבועיים רגילים. אני ומאט התיידדנו. אבל לא קרה כלום בינינו. אני מאוד מחבבת אותו.
אבל לא יקרה משהו בינינו. אני די בטוחה שאין לו כלום כלפיי עוד שבוע הנשף וכמעט לכולם יש דייט.
למאט אין. לי אין. קיוויתי שהוא יזמין אותי אבל זה לא יקרה.
זה יום אומניות. והיו הרבה תחנות, הרבה הלכו הביתה. בחרתי שלא ללכת מסיבה אחת. שמאט לא הלך.
הוא היה במגרש עם נבחרת הפוטבול כמו תמיד, לא הלכתי. הם לא סובלים אותי והם לא סובלים שאני שם.
אז החלטתי ללכת הביתה כי לא היה לי מה לעשות בבית.
פתחתי את הדלת של הבית וראיתי מזוודות ותיקים. הלכתי לסלון וראיתי את טום, חבר שלי לשעבר.
"טום? מה אתה עושה פה?" אמרתי. "לא התראינו חצי שנה וכבר שכחת נימוסים? איפה החיבוק שלי?"
חייכתי וחיבקתי אותו
"אני פה לחודש וחצי, אולי יותר. אנחנו עוברים שוב." הוא אמר.
עלינו למעלה והוא סיפר לי למה הוא בא לפה. "אני הולך לגור פה סקיי." הוא אמר.
"לא להרבה, אני התכוונתי ללכת לבית מלון אבל אימא שלך התעקשה שאני יישאר פה ויישן בחדר אורחים."
"למה פה? למה באת? שלא תבין את זה לא נכון. אני שמחה שאתה פה אני פשוט לא מבינה." אמרתי.
"ההורים שלי מתגרשים. אבא שלי בגד בה. שוב."
חיבקתי אותו, הוא הסתכל עליי וניסה לנשק אותי. התרחקתי. "אני מצטער" הוא אמר. "התגעגעתי."
"זה בסדר.." אמרתי בחיוך. "בוא נלך לדיינר לאכול."
נכנסו לדיינר וראיתי את מאט וחברים שלו. הוא הסתכל עליי בחיוך אבל זהו.
לא קם אליי או משהו.
הזמנתי צ'יפס וטום צ'יזבורגר.
הסתכלתי על מאט וראיתי שהוא כותב משהו. קיבלתי הודעה ממנו. "התגעגעתי. עם מי את?"
התעלמתי. והוא ראה את זה. יצאתי מהמסעדה והחזקתי לטום את היד.
מאט יצא. "מה יש לך?" הוא אמר והתקרב. טום יצא מהאוטו וחיבק אותי עם יד אחת על המותן שלי.
מאט הסתכל עליו. "מה מאט? מה אתה רוצה? אם את אתה לא רוצה להראות לחברים שלך שאתה מדבר איתי אז אל תצפה
ממני לדבר איתך. " אמרתי ונכנסתי לאוטו. טום נשאר שם. אחרי כמה דקות מאט נכנס וטום נכנס לאוטו.
"על מה דיברתם?" שאלתי בסקרנות. הוא שאל מי אני. "ומה אמרת לו?" שאלתי.
"שאני החבר שלך." הוא אמר וחייך אליי. "זה נראה לך מצחיק טום?"
מאט וחברים שלו יצאו מהמסעדה ומאט הסתכל עליי. "תנשקי אותי כדי שהוא יאמין. הוא התקרב אליי ודחפתי אותו.
"מטומטם" אמרתי בעצבים ויצאתי מהאוטו בדמעות.
התחלתי לרוץ כדי לברוח מהמחשבות שלי, כמו תמיד. זה הקטע של טום הוא תמיד הורס הכל.
עצרתי ליד הכביש וראיתי את המכונית של מאט מאחוריי. הוא עצר לידי ואמר "תיכנסי, קר בחוץ."
"הכל בסדר מאט אתה יכול ללכת." אמרתי. "נו סקיילר בבקשה תני לי להסביר."
נכנסתי והוא הסתכל עליי. "תסביר." אמרתי.
"הם לא רוצים שאני יהיה איתך. כאילו, שאני ידבר איתך." הוא אמר.
"אני מנסה הם לא מקשיבים." שתקתי.
"את הולכת להגיד משהו?" הוא שאל. "לא." אמרתי בעצבים." הגענו לרחוב שלי ויצאתי החוצה. טרקתי את הדלת והלכתי
לכיוון הבית שלי. הוא יצא מהאוטו.
"סקיילר נו. אל תכעסי עליי עכשיו." הוא אמר. לא הסתובבתי והמשכתי ללכת "מאט אני לא כועסת. אני פשוט עושה לך
את זה קל יותר שאתה אומר שאסור לנו להיות ידידים. יופי הבנתי." אמרתי בעצבים.
"סקיילר את יודעת שזה לא מה שאני רוצה" הוא אמר. "טוב מאט אבל זה מה שאתה עושה."
ונכנסתי הביתה.
טום חיכה לי בחדר.
"אני מצטער," הוא אמר. "פשוט לא יודע קינאתי בו או מ-
נישקתי אותו. כמו מטומטמת נישקתי אותו, הוא נישק אותי בחזרה. הנשיקה נהייתה עוצמתית יותר והפסקתי את זה.
הוא חייך. "אז סקיי" הוא אמר "האם יש לך עדיין רגשות אליי?"
"לא." השבתי ודחפתי אותו מהחדר.