עיר עתידית | עונה 3 – פרק 11
"אני משער שאתם יודעים מה אתם עושים כאן…" הנהנתי. "כן" אמר יהלי בתגובה. "אנחנו צריכים לחשוב על עקב אכילס של אורגון". הבטתי ביהלי שישב לידי, ההבעה שלו הייתה מודאגת, הוא מילמל בלחש "אולי מישהו שהיה קרוב אליו…"
"מה?!" שאל טום, שעד לפני שתי שניות היה שקוע במחשבות. "אם נמצא מישהו שהיה קרוב אליו, אולי הוא יוכל לעזור…" יהלי אמר. "זה רעיון מעולה!" צעקתי בחדר. אך טום רק הניד בראשו "אין אף אחד וגם אם יהיה מישהו, יקח שנים להגיע אליו…"
"בטוח?"
"כן, אלא אם…"
"אלא אם מה?"
"אולי יש מישהו…"
טום התקרב לדלת, בעוד יהלי ואני קמנו ממושבינו. פתחנו את הדלת והתחלנו הולכים במסדרונות בית הספר השקט. יהלי ואני הלכנו בעקבות טום, שהרכין ראשו לרצפה ולא אמר דבר. נכנסנו למעלית, הייתי די סקרן 'אני חייב לדעת מה קורה פה' אמרתי לעצמי. טום לחץ בעדינות על הכפתור הכי גדול והכי כסוף שיש – קומה 39 הקומה הכי גבוהה. יהלי ואני הסתכלנו אחד על השני, קצת מפוחדים, לא דיברו דברים טובים על הקומה הזאת. עלינו לאט ובשקט, בהיתי במסך הקטן וספרתי כל קומה שעברנו. בלי ששמתי לב, דלתות המעלית נפתחו בעוד קול אישה אמר "קומה 39 – הכניסה לתלמידים אסורה" הבטתי בטום שאמר, "בליווי מורים זה מותר". באתי להתקדם שטום חסם אותי, הוא גישש בידו באוויר. "מה הוא עושה?" יהלי שכבר התחיל לחשוש שאל אותי, "אני לא יודע" עניתי. "הנה זה!" טום אמר. פתאום משהו כחול ומטושט החל להיראות, זה היה שער בלתי נראה, עד לפני חמש שניות לפחות.הוא עבר את השער בקלות ואז לחץ על כפתור מסוים בקיר, השער נעלם ויהלי ואני התקדמנו גם. הבטנו בחדר הקטן והלבן. דלת אפורה עמדה ממש ממולנו. טום פתח אותה. יהלי הלך ראשון. אני, חושש מעט, נכנסתי בעקבותיו. אור חזק סינוור אותי, חששתי ממה שעומד לקרות עכשיו…
תגובות (3)
בקר אור סתיו המתוקה ♥ לא נכון שזה לא משהו , בכלל לא נכון , זה משהו מדהים ומצפה להמשך תודה רבה ממני בקי ♥
הי סתיו יקירתי סליחה שאני חופרת חחחחחחחחחחחח אבל מבקשת המשך ואל תורידי מערכך הסיפור ממש אבל ממש נפלא שבת שלום ממני בקי ♥
היי סתיו מתה שתחזרי לכתוב יש מצב ????? סופ"ש נפלא ממני בקי ♥♥