מרגלת צעירה- פרק 6
-בביתה של אנדי-
דיאנה, ג'ייד וקיה, יושבות בביתה של דיאנה ומקשיבות לאוזניות שלהן.
אנדי יושבת על הספה ומתייפחת לתוך כפות ידיה. טיילור עומד לידה.
"דיי אן אל תבכי.." אמר טיילור. הוא היה בהלם מאירועי השעה האחרונה.
"לא אתה עומד לסחוב את היצור הזה במשך תשעה חודשים נכון? לא אתה עומד לעלות עכשיו יותר מעשרים ק"ג נכון? לא אותך עומדים להעיף מהמעודדות, ולקרוא לך שרמוטה למשך כל חיי התיכון שלך בערך, נכון?!" צעקה עליו אנדי. טיילור שתק. בליבו הוא עדיין התפלל שאחר הצהריים הזה הוא בסך הכל סיוט.
-לפני כמה שעות, בית הספר-
"אנדי מתוקה, את באה לכאן כל יום, מתלוננת על כאב ראש. את לא חושבת שכדאי שנבדוק…?" שאלה האחות בחשש. אנדי שכבה על מיטה במרפאה, וטיילור לידה.
אישוניה של אנדי התרחבו, וכך גם של טיילור.
"זה באמת נחוץ…?" היא שאלה בלחש.
"אני חושבת שאין ברירה חמודה" אמרה האחות בצער. אנדי הינהנה לאט ואז קמה מהמיטה, לוקחת את המכשיר הקטן ונכנסת לשירותים.
טיילור עמד ליד המיטה עדיין, סמוק כולו.
"אתה יודע שיש סיכוי שזה רק שפעת?" ניסתה האחות להרגיעו.
טיילור חייך חיוך מריר, "וגם יכול להיות שזה הולך להרוס לנו את החיים לגמרי."
נשמעו רעשים מחדר השירותים ואז קול בכי רם.
האחות, שהביטה לעבר מקור הרעש, החזירה את מבטה לטיילור, ובעיניה צער. "אני מצטערת.." היא אמרה ופינתה לו את הדרך לעבר חדר השירותים.
הוא פתח את הדלת, ומצא את אנדי מצונפת על הריצפה ובוכה. הוא התיישב לידה וחיבק אותה, והיא בכתה לחיקו.
-בית הספר, יום למחרת, סוף השבוע-
"אני עדיין בשוק ש-אתן יודעות מי, בהריון ואנחנו היחידות שיודעות את זה" אמרה דיאנה בדרכן לבית הספר. אתמול הן שמעו את מאורעות הצהריים מביתה של אנדי, בעזרת האוזניות שלהן.
כרגע האוזניות היו מכובות ושכבו בתיקיהן.
קיה הייתה מצוברחת. התינוק הזה הרס לה את כל התוכניות.
"זה לא מה שחשוב עכשיו די. איך לעזאזל טיילור עומד להתאהב בי, כשהוא יודע שיש לו תינוק בדרך?!" אמרה קיה בייאוש.
"אני יודעת!!" אמרה ג'ייד לפתע אחרי כמה דקות של שקט.
"נשדך לאנדי מישהו אחר! אם אנדי תהיה מאוהבת במישהו אחר, וטיילור מאוהב בך, הם לא ישארו יחד!" אמרה ג'ייד.
"אבל למה שהיא תתאהב במישהו אחר? טיילור האבא של התינוק שלה.." אמרה קיה, עדיין מיואשת.
"כי היא תהיה מאוהבת במישהו אחר, דאא" אמרה דיאנה בחיוך, מבינה את רעיונה של ג'ייד.
"אבל למה שהיא תהיה מאוהבת במישהו אחר?" שאלה קיה ברטינה. היא הרגישה שהתוכנית הזו לא מוצלחת.
"תני לנו לסדר את זה, טוב? את בסך הכל צריכה להיות יפה ולא להפסיק לפלרטט עם טיילור. נ.ב. מחר, שמעתי שטיילור יוצא למסיבה של ראש נבחרת הכדורסל, לחגוג את הניצחון משבוע שעבר. אני יעשה עוד כמה בירורים, וישיג לך הזמנה. בזמן שאת תהיי במסיבה ותעסיקי את טיילור, אני וג'ייד נפרוץ לבית שלו. נראה מה נוכל לגלות עליו." אמרה דיאנה. קיה הינהנה, ושלושתן נפרדו ונכנסנו לכיתתן.
קיה נכנסה לכיתתה, וכבר סידרה לעצמה תוכנית איך להגיע לכיתתו של טיילור לפני ההפסקה, כדי בטעות להתקל בו, ולתת תירוץ להתחיל שיחה על המסיבה. השיעור עבר בעצלתיים. לבסוף הוא נגמר, וקיה מיהרה לעבר כיתתו של טיילור, שהיא כיתת ערבית.
היא שמחה שהמסדרונות היו ריקים, כלומר כיתתו עוד לא יצאה. היא חיכתה בחוץ שתי שניות בערך, עד שהכיתות נפתחו ונהר תלמידים זרם החוצה במהירות.
היא חיפשה במבטה את טיילור, ומצאה אותו תוך רגע, מדבר עם רונה.
היא החזיקה את הספרים שלה קרוב לחזה, והתקדמה לעברו, מסתכלת לעבר הריצפה.
היא נתקלה בו והפילה את הספרים שלה על הריצפה ממלמלת "אוי שיט, סליחה" ומתכופפת להרים את הספרים. היא הרימה את מבטה וראתה את טיילור מתכופף לעזור לה להרים את הספרים.
"אני הולכת לקפיטריה!" קראה רונה, וטיילור הביט בה והינהן.
"תודה.." אמרה קיה בביישנות מזויפת והביטה בעיניו הכחולות. הוא לגמרי היה יותר יפה עכשיו, מאשר בשיעור לפני יומיים או בתמונה שהייתה להם.
"בבקשה" חייך טיילור.
"אז תגיד, אתה הולך למסיבת ניצחון היום?" היא שאלה, מנסה להזכר של מי המסיבה, ומתחילה ללכת לעבר הקפיטריה.
טיילור הופתע, "אז את לא כזאת מוזרה כמו שחשבתי" הוא חייך.
"זו הייתה מחמאה?" היא שאלה בחיוך קטן. הוא צחק.
"אני מצטער זה יצא קצת לא במקום. אז את מכירה את דני?" הוא שאל. מי זה דני?
"כן ברור" ענתה קיה, מאמצת את מוחה להזכר מי זה דני לעזאזל ומה הקשר שלו למסיבה.
טיילור ראה את הבילבול שלה וצחק, "ראש נבחרת הכדורסל. מארגן המסיבה" הוא עזר לה.
אהה! אז מה שהוא! הוא חייכה בהכרת תודה.
"את בכלל ראית את אחד המשחקים שלהם?" הוא שאל מחיוך.
"אה…" היא גימגמה.
"אז איך בכלל השגת הזמנה למסיבה?" הוא שאל צוחק.
"חבר של חבר שלי, הזמין אותי" היא המציאה.
"יש לך חבר?" הוא הרצין לפתע.
"לא, התכוונתי ידיד" היא אמרה במהירות, לומדת מפעם שעברה.
"אהה" הוא אמר וחייך שוב. הם הגיעו לקפיטריה.
"אז נפגש במסיבה?" שאל טיילור, מתחיל ללכת לעבר הבמה. היא הינהנה, והתיישבה ליד שולחן נבחרת הכדורגל.
תגובות (1)
פרק נחמד (למרות שנמאס לי לכתוב כול הזמן אותו הדבר)