הפנימייה – פרק 144

יש לזה בכלל קוראים עדיין?!

•Rock me – חלק ב'•

"אתה בא לקונצרט?" שאל אותי רומניה.
"קונצרט?" שאלתי, מבולבל.
"הקונצרט של להקת 'סבל'" אמר רומניה "או"ם אמר שמי שלא יבוא יגלה בדיוק מה שם הלהקה אומר."
"מתי זה?" שאלתי.
"עכשיו, לך למטה, אני… אשמור לך על הכספת עם כל הכסף, אבל מה הקוד, כדי לוודא שאין פורצים מבפנים?" שאל רומניה.
"הממממ… לא, אני אלך איתך לקונצרט" אמרתי.
"טוב נו" נאנח רומניה "בשבע."
הוא הלך לכייס משהו אחר.
…
בשעה שבע כולנו ירדנו למטה לאולם הקונצרטים.
בינתיים על הבמה, גרמניה היה בתפקיד הסבל, וסידר את מערכת התופים שלו, בזמן שליטא, זמרת הרקע על הגיטרה סידרה את המיקרופונים.
גיאורגיה ואו"ם התאמנו.
שמענו את גיאורגיה שרה :"דו רה מי פה סול לה סי דו!"
ואו"ם :"doe, (תי)רָה, מי, פה, סול, לה, סי doe".
"ועכשיו!" קראה בלארוס, הקריינית המחליפה של או"ם "קבלו את להקת 'סבל'!"
כולנו מחאנו כפיים, כיוון שאו"ם נבח, והיה ברור שהוא יאכל את כל מי שלא ימחא כפיים.
גיאורגיה התחילה לצרוח את השיר שהם כתבו. יש לי חשד שאני יודע מי כתב את השיר…:

"כןןןןן !! סבל זה הדבר הכי טוב שיש!
להידרס על ידי מכונית או מכבש.
ככה אנחנו הורגים אנשים,
עם אקדחים או רובים.
אנחנו עושים כיף כיף כיף כיף,
אהההההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!
בואו נשבור את העולם,
וניתן לו גבס.
פנס בעין, פנס בעין,
נשתה כוס מים."

גיאורגיה המשיכה לצרוח, ואז לא היה שום קול לפתע, ואז פתאום הרגשתי צורך עז לחרבן.
הרחתי ריח מסריח, וקלטתי שאני מחרבן בלי שליטה. כולם פתאום צרחו איכס.
"אני מחרבנת בלי שליטה!" צרחה ליטא.
"גם אני!!" צעק מונגוליה.
"מה חדש?!" שאלה שבדיה בכעס.
"מה זה?!" צרח גרמניה בפאניקה.
"לדעתי זה בגלל שניגנו צליל כל כך נמוך שגרם לתהודה במעיים שלנו, מה שגרם להם לעבוד ללא שליטה, כלומר, זה הצליל החום האגדי, חשבתי שזו רק אגדה." אמר אסטוניה.
"לא רוצה!" צרחה ליטא והתחילה לבכות. כל הפנים שלה התמלאו איפור מרוח בגלל הדמעות.
איזה יום מחורבן. ללא ספק.