זיכרונות- פרק 12 ^^

(תיקראו ברציתי להוסיף)
פתחתי את ההודעה.זה היה מבית החולים ,התחלתי לקרא את ההודעה בין מילה למילה מסתכל על קים בכאב ובדאגה 'הבדיקות של היום בבוקר מראות על ח….'
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – — – – – – — – – – –
(ג'רמי)
'הבדיקות של היום בבוקר מראות על חזרת הזיכרון,בקרוב הזיכרון שנעלם מזיכרונך ישוב'.
הסתכלתי על קים בהלם "לין יודעת שהלכת לבדיקות?" היא הסתכלה עלי עם פנים מלאות בכאב והנהנה עם ראשה לצדדים." "אז למה לא אמרת לי?" שאלתי אותה קצת מעלה את קולי .היא הסתכלה עלי עם דמעות בעניים. הרגשתי שהלב שלי נשבר ,כאב לי ליראות אותה ככה ."סליחה קים אני מצטער" אמרתי לה ופרסתי את זרועותיי סביב גופה הדק והקטן. תפחתי לה על הגב "את בסדר קימוש?" קראתי לה בשם חיבה ,רציתי שהיא תחייך ולא תבכה .השתחררנו מהחיבוק ומחיתי את דמעותיה שזלגו על הלחיים הרכות והעדינות שלה "הכל בסדר?" שאלתי אותה עם קול נעים ,היא הזיזה את ראשה מצד לצד."כואב לך איפה שהוא?"שאלתי אותה מנשה להבין מהי הסיבה המדויקת שבגללה היא בוכה."כואב לי הראש"הסתכלתי אל תוך ענייה מקשיב לכל מילה ומילה שיוצאת מפיה ."אני מרגישה שהראש שלי הולך להתפ-ת..תפוצץ" היא אמרה אחזה בראשה .התקרבתי אליה בעדינות ונתתי לה נשיקה נעימה על ראשה .היא הייתה ממש חיוורת, היא לא הסתכלה עלי היא הזיזה את ענייה במהירות ממקום למקום .התחלתי קצת להילחץ אבל לא הראתי את זה כי זה לא יעזור בכלום.
"רוצה נלך לבית-החולים?" שאלתי אותה בציפייה שתגיד כן ,כי שם הוא המקום הכי טוב כדי שהיא תצא מהמצב שבא היא נמצאת ,רציתי שהיא תרגיש יותר טוב וכמה שיותר מהר.
"לא ,לא לא רוצה,לא לשם,הייתי שם יותר מידי "היא אמרה עם פחד על פנייה .
"קימוש אני איתך ,אני לא יעזוב אותך לשניה ,אה?רוצה נלך?"שאלתי אותה שנית .
"לא,אני נשארת פה"היא החריזה עם קול חלוש ."אז את רוצה שאני יזמין לך לפה רופא?" שאלתי אותה מקווה שלזה היא תענה לי חיובי.
היא הסתכלה עלי קצת בספקנות ,ואז החליטה."אבל אתה נישאר איתי תמיד" היא אמרה ."כן,אני יישאר איתך "אמרתי לה והשכבתי אותה לנוח . קמתי ממיטתה לחוץ לחדר,אבל היא תפסה בידי "אמרתה שלא תלך" היא אמרה עם עניים חצי עצומות ."אני הולך שנייה להתקשר לרופא ואני כבר בא" אמרתי לה מחכה להסכם שלה "ט-ט…טוב"היא אמרה לבסוף.
.
.
"תודה רבה לך דוקטור" אמרתי וסגרתי אחריו את הדלת .חזרתי לחדר של קים היא שכבה על המיטה ישנה עם אינפוזיה .
התיישבתי על המיטה והתחלתי לדבר איתה ,למרות שאני מודה לזה שהיא לא שומעת אותי "את רק צריכה לשתות הרבה מים ולנוח ,הזיכרון שלך יחזור לאט לאט,ואז את תרגישי הרבה יותר טוב "אמרתי לה ,מביט בפניה היפות עם השיער הגלי שהיה מונח על הלחי שלה ,הזזתי אותו בעדינות ונתתי לה נשיקה רקה על הלחי .
התיישבתי על הכסא ליד מיטתה כדי להשגיח עילה,אבל ברגע מסוים לא החזקתי מעמד ונרדמתי….