Its My Life ♥ – עונה 1 פרק 5

הקדמה – מהפרק הקודם –

עידן ממש העלה לי חיוך על הפנים, איזה נסיך אני באמת לא שקלתי אותו כאופציה, אני כל כך נעולה על ירדן שאני בכלל לא שמה לב לסביבה .. אולי ירדן לא בשבילי והיום הזה רק הוכיח אותו.

בתוך כל המחשבות נזכרתי שיש עוד הודעה שלא קראתי בעצם ההודעה הכי חשובה . פתחתי את ההודעה מירדן והתחלתי לקרוא-

—————————–

"מאמי אני מצטער על היום יש דברים שאת לא יודעת ואולי עדיף ככה זה לא שאת לא מוצאת חן בעיני את כן .. בעצם, זאת הבעיה .. אני מקווה שאוכל להסביר מתישהו .. לילה טוב גל".

ההודעה שלו נחרטה כמו בסכין בלב שלי הייתי בהלם מזאת אומרת יש דברים שאני לא יודעת? למה עדיף שאני לא אדע? 'אומייגד גל את מוצאת חן בעיניו' גל הפנימית שלי נכנסה להלם והאמת שעד שהיא לא אמרה את המשפט, בכלל לא שמתי לב לזה, לא הפנמתי.
– גל – את – מוצאת – חן – בעיניו – . ואו. הגבר שחלמתי עליו אולי שנתיים , שנתיים שציפיתי בו מהצד בזמן שהוא היה עם חברה שלו, בזמן שהוא ממשיך בחיים שלו, חי אותם והוא אפילו לא יודע, הוא אפילו לא יודע שהחיים שלי עצורים, עצורים בגללו ופתאום , פתאום אני מוצאת חן בעיניו? יש אנשים שלעוף זה החלום שלהם, יש אנשים שהמון כסף זה החלום שלהם, אני? החלום שלי זה להיות איתו. אני מוצאת חן בעיניו.

בין כל המחשבות השעה הייתה בערך 3 לפנות בוקר מזל שמחר יום שישי. החיוך השתלט לי על הפנים ואני כמעט בטוחה שכל השינה החיוך היה על שפתיי.

-בוקר

שמעתי צחוק ופקחתי את עיניי. לאט לאט בשפשוף עיניים והתאוששות מהשינה 'אם אפשר לקרוא לזה שינה' גל הפנימית שלי בדיוק התעוררה גם היא, תכלס? באמת לא ישנתי כמעט.

"חחחח נרדמת עם הבגדים מאתמול קופה" רוי צחק.
"אם אתה חושב שהעברת נושא הזאת תגרום להכל להיות בסדר אז היא לא" אמרתי בקול מוזר של –היי עוד לא התעוררתי משינה- והתמתחתי לי במיטה.
"מישהי קמה עצבנית" רוי התיישב על המיטה שלי הייתה איזה דקה של שקט .
"אני מצטער" הוא השפיל מבט. לקחתי לעצמי כמה דקות של שתיקה.
"זה בסדר אני הגזמתי קצת, זה היה לילה עמוס" הודאתי לבסוף.
"לא, אני אח שלך אנחנו חייבים לספר הכול אחד לשנייה ועוד על רותם החברה הכי טובה שלך אני באמת מצטער אחותי פחדתי מהדרך בה תקבלי את זה הייתי צריך לדעת שתשמחי בשבילנו" הוא אמר
"אני באמת שמחה בשבילכם" חייכתי אליו "אתם חשובים לי כל כך רק אל תסתירו ממני דברים יותר" המשכתי בחיוך
"בחיים לא אחותי הקטנה" צחק וחיבק אותי .
"בדיוק ב3 דק' קוף" העפתי עליו תכרית וצחקנו כמה שניות.
"אז אתה אוהב אותה?" שאלתי
"כן … באמת שכן" רוי אמר והעיניים שלו פשוט נצצו אף פעם לא ראיתי אותו ככה.
"אני מאמינה לך תשמור עליה אתה נסיך, אתם באמת מאוד מתאימים איך לא ראיתי את זה קודם !!" אמרתי וצחקנו
שמעתי את אבא קורא לנו מלמטה לאכול.

"טוב רוי תגיד לאבא שאני מתקלחת ואחר כך אני אבוא בסדר?" שאלתי ונכנסתי למקלחת.
"בסדר אחותי" נתן לי נשיקה במצח "אנחנו עוד צריכים לדבר על אתמול" הוא אמר
"אוקיי" צעקתי מבעד לדלת האמבטיה שבחדר שלי.

יצאתי מהמקלחת אחרי 20 דק' בערך, לבשתי שמלת בית סגלגלה קצרה עם פרחים וירדתי למטה, רוי ואבא לא נראו באופק וכבר כמעט לא נשאר אוכל אני בכל זאת בבית עם שני גברים.
אכלתי צנים עם ריבה כששמעתי דפיקה בדלת .

"אבאאאאא" צעקתי שיפתח אבל אף אחד לא ענה.
"רויייייייי" צעקתי גם לרוי גם רוי לא ענה , ברקע רק ספייק שנובח כמו משוגע.
פתחתי את הדלת בלית ברירה וזאת הייתה רותם. היא חייכה אלי וקפצה עלי בחיבוק ענק.

"חיים שלי" חייכה
"היי נסיכה מה נישמע?" חייכתי, אני לא נוטרת טינה.
"בסדרררר נוכל לדבר קצת היום??" היא חייכה וסגרתי אחריה את הדלת.
"ברוררר את רוצה שאקרא לרוי?" שאלתי והתקדמנו לסלון.
"לאלא קודם אני איתך" היא חייכה. יופי, היא ידעה בדיוק מה לענות לי.

ישבנו על הספה וכמובן הסברתי לה שדיברתי עם רוי ואני לא כועסת ואז סיפרתי לה את כל מה שקרה בערב ואת כל ההודעות שקיבלתי. השלמנו פערים. אומנם רק יום לא דיברנו אבל רותם היא כמו הפיצול אישיות שלי, אני לא זזה בלעדיה .

"ואוווווו מי היה מאמין שעד לפני כמה ימים ירדן לא הכיר אותך בכלל ועכשיו את באמצע טלנובלה" רותם חייכה בהתלהבות.
"אוף כן אני לא יודעת כבר מה לעשות .." אמרתי באנחה.
"תקשיבי אולי את צריכה לסמוך עליו אולי באמת יש משהו שעדיף לך לא לדעת וכשהוא יוכל הוא יספר לך.. אני חושבת שעידן הוא דווקא אחלה אופציה.." היא חייכה וקרצה לי
"יש מצב אני צריכה לעשות חושבים" אמרתי ובחנתי את חלל החדר.

"שלום לנסיכות שלייייי" רוי ירד מלמעלה כשרק מגבת לגופו השיער שלו רטוב מתבדר ואפילו הריסים שלו עדיין מוצמדים אחד לשני מהמים.
"חחח היי קוף" צחקתי. הוא תמיד יוצא ככה כדי להשוויץ בריבועים שהוא פיתח ועכשיו עוד ליד רותם זה היה ברור מידי.
"יש לי את החבר הכי חתיך בעולם או מה ?" רותם הסתכלה עלי בחיוך ואז חזרה לבהות ברוי.
"הכי חתיך " צחקתי
"ולי יש את החברה הכי יפה בעולם" רוי התקרב לרותם ונישק אותה
"טוב, טוב, טוב הבנתי שאני מיותרת אני עולה למחשב, בייייי" עליתי במדרגות כשצחוקם של רוי ורותם נשמעו מאחורי.

נכנסתי לפייסבוק ולא האמנתי שזה שוב קורה לי הדמעות חנקו אותי.

"in a relationship with maayan canvas yarden gor is "

הייתי בהלם מה עובר עליו למה הוא אוהב לקחת לי את הלב ולשבור אותו לטריליון חתיכות ועד עכשיו שהוא יודע, שכן היה משהו .. הוא ויתר אז גם אני מוותרת. נפלתי על המיטה עם הראש כלפי מטה כששמעתי את הדלת נפתחת , אלו היו רותם ורוי שהספיק להתלבש סופסוף.

"ראינו" אמרה רותם בעצבות.
"נמאס לי ממנו" התיישבתי על המיטה.
"גל, אין בנאדם ששווה יותר ממך! את צריכה להרים את הראש ולא להוריד אותו בשביל אף אחד" רוי חייך אלי
הוא צודק ידעתי שהוא צודק אבל זה היה כל כך קשה.
"כן.. אני יודעת , אבל כל כך קל דבר ו.." רוי קטע אותי
"ממש לא קשה לעשות" רוי השלים אותי "גלוצ'י תחליטי החלטה ותלכי עליה" הוא המשיך וחייך "יהיה בסדר אחותי אני הולך להקפיץ את רותם הביתה אני אחזור ונדבר .." חייך לרותם ואז אליי
"בסדר" חייכתי חיוך מאולץ.
"אני אוהבת אותך, תמיד פה בשבילך אחותי" רותם חיבקה אותי והם יצאו יד ביד מחדרי.

אני צריכה להחליט, אני צריכה להעיז דיי נמאס אני לא אשב ואבכה על כל צעד שהוא עושה, הייתי נחושה בעצמי.
לקחתי את הפלאפון בנחישות וכתבתי הודעה לעידן מהר לפני שכל האומץ הזה שנפל עלי יעלם-
"היי מאמי אשמח שנעשה משהו ביחד היום" לחצי על הsend- והתפללתי שלא עשיתי טעות.

הייתי גאה בעצמי ! חייכתי לעצמי כמה דקות ובהיתי בפלאפון כמה שניות.
'טוב תצאי מזה!!' גל הפנימית שלי שקשקה אותי. כן, אני לא אבהה פה עכשיו. ירדתי למטה להיות קצת עם אבא. קשקשנו דיברנו ואחרי 10 דק' אולי טיפה יותר עליתי לחדר. ראיתי שקיבלתי הודעה , החיוך נמרח על הפנים שלי ופתחתי אותה במהירות-

"אני אאסוף אותך ב8 יפה שלי ואל תשאלי לאן – הפתעה ;) " הוא פשוט נסיך, ענייני ולא מתברבר בשטויות.
עניתי בחזרה – "סגור!" וישר שלחתי הודעת עדכון לרותם.
צתי לארון שלי לבחור מה ללבוש כבר היה 18:30 ואני שונאת להתארגן בלחץ.

נכנסתי להתקלח וכשיצאתי עשיתי מחליק בכל השיער שמתי מכנס ג'ינס קצר גבוה גופייה לבנה חולצה פתוחה משובצת מעל ונעלי סניקרס לבנות – לא רציתי להשקיע יותר מידי אבל גם לא להיראות סתם. שמתי מסקרה ובושם וירדתי למטה .

"אבוש אני יוצאת עם חברים עוד מעט בסדר?" אמרתי בחיוך הכי מקסים שלי ובשקר הכי גדול שלי.
"בסדר גלוצ'י" אבא אפילו לא הסתובב מהטלוויזיה כשאמר לי את זה, בד"כ הוא ממש בוחן איך אני לבושה.
רוי בדיוק נכנס מבחוץ וחייך אלי.
"נראה לי שמישהו מחכה לך בחוץ" הוא אמר והרים גבה בקריצה נסתרת.
"נראה לך נכון אחי" חייכתי אליו בחזרה
"אני שמח שאת מקשיבה לעצות שלי הוא אחלה גבר" נשק לי במצח "תהני קופה" ועלה למעלה.