נופלים עולים .. אלה החיים -פרק 40+41+42+43+44+45 –

פרק 4O :

ראיתי על הצג, זה היה אורן, הלב שלי קפץ .
אני: " הלו? "
אורן : "מה קורה ? "
אני :" בסדר… מה איתך? " תהיתי למה הוא התקשר, אולי הוא צריך עוד טובה ?
אורן : " בסדר… אממ הייתי רוצה לראות אותך עכשיו… " הוא אמר ואני הייתי בהלם,
לראות אותי ? עכשיו ? מה כל כך נחוץ לו לראות אותי ?
אני: " אממ עכשיו אני לא ממש יכולה…"
אורן: " אהה הבנתי,
לעמית היה גם פלאפון הוא ענה.. וידעתי שאורן שומע את הקול שלו.
אורן : " אוקי אז נדבר כבר , ביי…"
הוא ניתק.
חיכיתי שעמית יסיים את השיחה.

–
אורן ישב בחדר שלו , חושב על מה לעשות עם עצמו , מה לעשות עם שיר.
הוא פתח חלון שיחה ורשם:
" ההצעה שלך עוד בתוקף? "
….. : " איזה הצעה? "
אורן : " שנהיה ביחד ? "

–
עמית : " וואי לא יעזבו אותנו בשקט.. " הוא חייך אליי.
היה לו חיוך מדהים , ואז נזכרתי בחיוך של אורן
איך כל פעם הייתי מוקסמת איך שהוא מחייך,
יצא מצב שבהיתי.
עמית : " מה שירוש מה קורה ? מי זה היה בטלפון ?"
אני: " אה.. אממ זה היה אורן .. "
לא היה טעם לשקר לו, ממש לא.
עמית : " לא אמרת שאתם לא מדברים ?"
אני: " בעיקרון אנחנו לא … הוא התקשר אליי גמאני בשוק… "
וכאן הסתיימה השיחה על אורן אף אחד מאיתנו לא ממש רצה לדבר עליו.
הוא הסתכל עליי, חייך. שוב חייך את החיוך הזומם שלו כאילו בראש שלו חולפות אלפי מחשבות.
אז ציחקקתי לי, " מה את צוחקת מה?" הוא אמר לי בצחוק, והוא משך את ראשי אליו
ונישק אותי נשיקה חמימה על הפה, מהר מאוד זה התחלף לנשיקה סוערת מלווה בלשונות
הרגשתי מוזר, חלפו לי בראש הבזקים של אורן ! התבלבלתי לרגע, אז עצרתי כמה שיותר מהר את הנשיקה המוזרה הזאת.
עמית לא חשד במשהו, אמרתי לו שאני עייפה והוא הקפיץ אותי הביתה ב1 , אחרי הכל מחר ביצפר.
החלטתי שמחר אני מדברת עם אורן ועמית , עשיתי טעות ! כ"כ עשיתי , אורן לא התקשר סתם!
אני יודעת שזה אמור לקרות בינינו לא משנה כמה מכשולים יש, הייתי כ"כ בטוחה בזה!
קמתי בבוקר ,התארגנתי מהר, הייתי נחושה כבר ללכת לביצפר ולראות את אורן!!
ירדתי עם האוטובוס בביצפר והתחלתי ללכת מהר לכיתה , לראות את אורן.
אבל לפני שהספקתי להגיע לכניסת הביצפר, ראיתי את אורן ועוד מישהי יושבים על הדשא, משולבי ידיים,
ואז הם התנשקו, הייתי בשוק.
הדמעות התחילו להציף אותי, כל הנחישות שהייתה לי התחלפה בעצב ובהלם רגעי.
הסתכלתי עליהם דקה או שתיים עד שאורן קלט אותי אז מהר נכנסתי לביצפר לעבר השירותים.
בדרך הסתרתי את הפנים שלא יראו שאני בוכה ויתחילו לחפור לי.
נכנסתי לשירותים , מזלי לא היה שם אף אחד , לקחתי נייר ניגבתי את הפנים ואת האיפור שנמרח.
ואז היה צלצול, הייתי חייבת ללכת לכיתה, להגיש למורה את העבודה שלי ושל אורן שהייתה אצלי.
אז בלית ברירה הלכתי לעבר הכיתה, נכנסתי בעודי מוחקת עוד קצת דמעות , המורה כבר הייתה בפנים
אך לא שאלה כלום, הנחתי לה את העבודה על השולחן וניגשתי למקום שלי.
אורן ישר הסתובב , הסתכל עליי אך אני הפנתי את המבט שלי
נועה ראתה אותי וגם ליטל, הן לא הבינו מה יש לי ..
בהפסקה הגדולה , אני נועה וליטל הלכנו לקנות אוכל.
נועה : " מה קרה לך בבוקר ? "
אני : " אין טעם לדבר על זה…. עבר! "
נועה: " מה עבר? : "
אני : אני ואורן זה עבר… נזכרתי בזה פשוט זה עשה לי קצת רע אבל זהו."
לא שיקרתי , זה היה נכון, וגם לא כל כך רציתי להעמיק בזה.
אחרי שקנינו אוכל הלכנו לשבת על החבר'ה במדשאות, גם אורן היה.
לא ראיתי את החברה הזאת שלו, וככה היה יותר טוב, הוא לא הפסיק להסתכל עליי.
אני מצידי לא הסתכלתי, לא רציתי. סתם כאב לי יותר.. סתם!
מאור בא אלינו ואמר לכל אחד שלום… אמרתי לו שלום בלחי, הוא היה ממש מתוק.
והוא ישב איתנו, ואז עמית בא, הוא קודם כל בא אליי נתן לי נשיקה בפה .
ראיתי איך אורן אוכל את עצמו, שיאכל ! מגיע לו.
הוא ישב לידי, וסתם דיברנו כולם…
אחר כך אני ומאור הלכנו לדבר, נעשינו ידידים טובים מאז המסיבה, הוא לקח ממני את האייסי
ובאמת נעשנו קרובים , דיברנו על הכל . הוא ידע על עמית.
מאור : "אז מה מה איתך ?"
אני: " נהה. לא משהו … " הרגשתי איתו הכי פתוחה בעולם.
מאור : "מה קרה שירוש ?"
אני : "אורן… " סיננתי.
מאור: " מה אורן, חשבתי את עם עמית.?"
אני: " אני באמת עם עמית… אבל אורן … " התחלתי לספר לו הכל..
מאור : " פיייי.. תקשיבי מאמי אין לך מה להיתפס בזה יותר מדי.
מה שהיה עם אורן היה ונגמר, והנה גם הוא המשיך הלאה, אז למה שאת לא תמשיכי"
אני: " אני יודעת שאתה צודק , אבל אתה לא מבין איזה כואב היה לראות אותו היום עם הזאתי."
מאור :" פ'סדר כואב כואב אבל מה לעשות.. ממשיכים הלאה.."
הוא היה מקסים, הקשיב לכל מה שאמרתי ייעץ ואמר דברים כ"כ נכונים.
אחר כך הלכתי לכיתה, ישבתי עם הבנות ותכננו שהיום אנחנו הולכות לקניות.
רק שלושתנו , כבר הרבה זמן לא עשינו את זה..
נועה חיטטה לי בהודעות בפלאפון, כרגיל היא תמיד עושה את זה
נועה: " שירוש מה מאור עושה בפלאפון שלך ? "
אני : " אמרתי לך.. נעשנו ידידים קרובים.. "
נועה: " אבל ממש ידידים הוא יודע על אורן והכל… "
אני: " נווו , ידידים קרובים , חבר טוב כזה" הוספתי.
נועה : " אהה, למה לא אמרת!! " צחקנו כולנו.
–
מיד אחרי הביצפר לקחנו אוטובוס ובצ'יק היינו בקניון.
נועה:" נוו ליטי מה איתך ועם עידו הכל טוב ? "
ליטל : " הכל מדהים , בקרוב יש לנו חודשיים! "
נועה: " וואי וואי וואי מה את מתכוונת לעשות לו ? "
ליטל :" אני אקנה לו משהו קטן כולה חודשיים…"
אני : " צודקת.. " הוספתי.
דיברנו על עידו על אור חבר של נועה ועל עמית ואורן.
איכשהו אורן תמיד נדחף.
לא רציתי לדבר עליו יותר, הוא כל הזמן היה שם, במחשבות שלי ודי המשכתי הלאה.
נועה: " היי קלטו, הנה אורן … ועוד מישהי שאני לא מכירה .. " אוו יופי.

ישר הסתובבתי, רק חיפשתי איפה.
———————————————————————————
פרק 41 :

ישר הסתובבתי, רק חיפשתי איפה.
ראיתי, את אורן ואת החברה הזאת שלו.
אני: " נו.. חברה שלו. "
ליטל : " יש לו חברה ?!?!?! " היא שאלה מופתעת
גם נועה לא ידעה מאיפה זה בא לה .
אני :" כהה יש לו.. מה אתם לא רואות , תראו איך הם הולכים יד ביד " אמרתי בזמן ששלושתנו בוחנות אותם.
מיד אחרי קיבלתי מעמית טלפון ,
אני :" היי שמן! "
עמית : "מה קורה ילדונת ?"
אני: " בסדר מאמי מה איתך ? "
עמית : " בסדר… איפה את ? "
אני : " בקניון עם נועה וליטל ,איפה אתה ? "
עמית : " וואלה פה עם מאור… " שיט רק שלא יגיד לו כלום חשבתי.
אני : " אה מסור לו ד"ש! "
עמית : " יש לך בחזרה… מה רציתי להגיד לך .. אהה , את באה אליי היום."
אני: " חחח וואלה … אתה קובע כאילו ? "
עמית : " חח כן כן , סתם כמה חברים באים גם אור ומאור יהיו , אז תקראי גם לנועה וליטל.. "
אני : " אוקי מאמי. "
עמית : " טוב יפה שלי .. אז תהני לך שם.. מסרי ד"ש "
אני: " יש לך בחזרה מותק! ותודה שמן! =] "
אמרתי וניתקתי.
קיוויתי כל כך קיוויתי שאורן לא יבוא , ואם הוא יבוא שלא יביא איתו את המעפנה הזאת!
אמרתי לנועה וליטל על התוכניות היום, הם כמובן הסכימו ליטל אמרה שתדבר עם עידו.
אני קיוויתי שההורים שלי יסכימו לי לצאת ( שוב ) שמחר יש ביצפר.
אחרי חצי שעה כולנו התקפלנו הביתה, קניתי חצאית ג'ינס מיני חמודה כזאת
אז החלטתי שהיום זו תהיה הזדמנות מצוינת ללבוש אותה .
אני: " אמא" אמרתי בעוד שאני יורדת למטה.
אמא : " הא שיר? "
אני :" היום אני יוצאת… "
אמא : " מה יוצאת? שיר זה לא לעניין , אתמול יצאת שלשום יצאת , יש לך ביצפר .. "
אני: " שלשום לא יצאתי , וחוצמזה ראית שאני לא חוזרת בשעות מי יודע מה מאוחרות."
אמא :" עם מי את יוצאת ? " ביררה עוד פרטים .
אני: " עם נועה ליטל….. עמית. "
אמא :" מי מי זה עמית ? זה שיצאת איתו אתמול ? "
אני: " כן… חבר שלי.. "
אמא : " חבר שלך…. "פתאום היא שינתה הבעה לחצי מחייכת כזאת.
אני: " נו כן , משהו בסגנון הזה, נו הוא מחזיר אותי הביתה, " חייכתי חיוך מתחנן ..
אמא : " אוקי אני מאשרת.. ותביאי את העמית חבר שלך הזה הביתה שאני ואבא נכיר אותו.. "
אני: " טוב אמא.. " מלמלתי ועליתי למעלה.
אחרי זה ישבתי על המחשב קצת , לא היה מישהו מעניין אז החלטתי להתחיל להתארגן
שמתי את החצאית מיני ג'ינס שקניתי היום , גופיה שחורה תחרה, וכפכפים לבנות כאלה שטוחות.
בשעה 8 וחצי אחרי כל האיפור והבגדים סיימתי להתארגן, התקשרתי לנועה .
ואחרי 20 דקות היא וליטל היו אצלי
ישבנו 10 דקות לדבר , ואז אבא לקח אותנו לבית של עמית.
כשהגענו , ראיתי את עידו ונועם יושבים על יד הבריכה.
מה לכולם יש בריכה פתאום?!?! תהיתי לעצמי.
עמית ישר בא לכיווני, דפק לי נשיקה חמה על הפה, " היי ילדונת "
אני : " אחלה בית יש לך " אמרתי בעוד שאני בוחנת אותו מבחוץ.
עמית : " חח, זה רק מבחוץ .. את צריכה לראות אותו מבפנים."
אני: " אז למה שלא תראה לי .. " אמרתי וחייכתי.
הוא לקח לי את היד ונכנסו לבית שלו , ראינו זוג מתחרמן על הספה שלו ,
עמית : " וואו וואו לא כאן חמודים!! " הוא צעק להם
ואני צחקתי
אני: " דיי איזה פאדחן אתה, תעזוב אותם!! "
עמית : " מה תעזוב אותם? רק חסר לי אבא שלי יראה את זה. . "
אני: " חח אוקי אוקי ניצחת! " אמרתי ואז הוא לקח אותי לחדר שלו.
הוא פתח את הדלת .. והיה לו חדר ממש יפה!
הוא היה כחול, בלי דגלים של איזה קבוצת כדורגל או תמונות של בנות ערומות.
היה לו קירות כחולים ריקים מתמונות וכאלה.
מחשב ארון ומיטה זוגית.
אני : " מיטה זוגית , פיי הסתדרת… "
עמית : " נכון ? " ואז הוא פשוט הפיל אותי על המיטה.
אחז אותי בשתי הידיים, ודפק לי נשיקה.
מלאה תשוקה כזאת שרואים רק בסרטים, אז זהו שלא.
שהתנתקנו , " אהה לא כאן חמודים.. או שמקרה שלנו חמוד? "
אמרתי ושנינו צחקנו..
ואז הלכנו לשבת עם כולם.
אחרי 10 דקות התחשק לי פיפי מטורף,אז הלכתי לשירותים .
כשיצאתי נתקלתי באורן.
—————————————————————————————————
פרק 42 :

אני : " ה…היי .. " אמרתי תוך כדי גמגום מזעזע.
אורן : " היי.. "
נעמדנו אחד מול השני, לא היה לנו מה להגיד, לא הוצאנו מילה.
נעמדנו שם במשך דקה! במשך דקה שלמה, רק עמדנו והסתכלנו אחד על השני
ולא זזנו, אף אחד מאיתנו לא רצה ללכת.
אורן : " אני….."
….. : " נוו אורן !! שעה עד שאתה מביא בירה?!" החברה הכונפה שלו נכנסה לבית.
הוא הסתובב אליה, "אה ? אה כן אני מביא.. "
הוא הסתובב אליי, נתן לי חיוך מתנצל והלך .
ואני נשארתי לעמוד שם מתחילה לחשוב מה הוא בא להגיד לי
מה היה כל העניין הזה, אבל ישר מחקתי את המחשבות וחזרתי לעמית.
עמית : " רוצה בירה מאמי ? "
אני: " כה.. " אמרתי בלחש.
פתחתי את הבירה , וגמרתי את כולה תוך 5 דקות.
אז לקחתי עוד בירה..
עמית קם והלך להביא עוד בירות לכולם, ואז בחנתי אותו
ובחיי הוא נראה כ"כ טוב.
הוא לבש גופית סבא לבנה, צמודה שפשוט מבליטה לו כל שריר בגוף למרות שהם היו בולטים גם ככה.
ומכנס ג'ינס רחב כזה, יפה.
ונעלי אולסטאר.
כשהוא חזר, חייכתי אליו הוא היה יפה מקסים חמוד.
עמית : " חחח מה? "
הסתכל עליי לא מבין, " סתם .. אתה חמוד. "
עמית : " חחח שמנה שלי " ונתן לי נשיקה.
אורן והחברה שלו אחרי 5 דק' הצטרפו אלינו, שנינו הרגשנו אי נעימות
מאור הסתכל עליי. במין מבט כזה של תירגעי, תנשמי ותמשיכי הלאה.
אז באמת לקחתי נשימה ואמרתי לעצמי שזה עבר, ואנחנו ידידים
ועמית חמוד.
אחר כך עמית הביא וודקה ..
עמית : " רוצה מאמי ? " הוא הציעה לי.
אני: " לא.. לא אני לא שותה … " ישר אורן הסתכל עליי.
מאז המסיבה אני לא שותה, ראיתי למזה זה גורם , וזה סתם חבל.
עמית שתה כולם שתו חוץ ממני.
ולא היה כזה אכפת לי, בזמן הזה עישנתי נרגילה ושתיתי בירה, אין יותר טוב מזה
זה כמו במבה וקולה.
…..:" מאמי מתי אתה רוצה שנפרוש אליך ? " אמרה החברה של אורן.
אורן : " לא יודע.. מה הלחץ ? "
….. : " לא לחץ אבל אני עייפה כבר.. "
ניניני אני עייפה כבר… חיקיתי אותה מרוב עצבים,
אז תלכי אם את כל כך עייפה תלכי!!!
נועה התקרבה אליי .. כאילו היא מוכנה ללכת
נועה : " מאמי אני הולכת עם אור, אני ישנה אצלו, אז נראה אותך מחר בביצפר " היא אמרה ונתנה לי נשיקה על הלחי.
אחרי שעה נשארנו רק אני עמית ליטל עידו ואורן והחברה שלו שמסתבר שקוראים לה נעמה.
היא לא התגלתה כיצור שטני להפך יצא לנו לדבר פעם או פעמיים במשך הערב.
היא הייתה יפה, היו לה עיניים ירוקות מדהימות כאלו, אז למה שאורן לא יהיה איתה .
ב1 כולם התקפלו, לגמרי נשארנו רק אני ועמית אז עזרתי לו לנקות את הבלגן שנשאר,
אני: " ב1 וחצי אני צריכה להיות בבית שמן.."
עמית : " אני אקפיץ אותך מה את דואגת.. "
הוא אמר וסימן לי לבוא לשבת לידו אחרי שהוא סיים לנקות את השולחן
ניגשתי וישבתי לידו , " חח , אמא שלי רוצה להכיר אותך.."
עמית : " חח אותי? מאיפה היא יודעת עליי ? "
אני: " אני אמרתי לה , היא שאלה לאן אני הולכת .. "
עמית : " מה אמרת לה שאני ידיד שלך ? "
אני : " לא… שאתה חבר" אמרתי בשקט..
עמית:" זה מה שאנחנו ? " המשיך לברר..
אני : " אני חושבת שכן.. " חייכתי.
עמית :" רק תזכירי לי מה התאריך היום " הצצתי בפלאפון וראיתי שזה ה 2.10
אני : " ה2.10 היום.. "
עמית : " אוקי אז תזכרי את התאריך הזה הא? "
אני: " לא אוכל לשכוח … "
אז אני ועמית נהינו חברים, קצת מזור קצת הזוי אבל בעיקרון הרוב היה טוב.
הוא עשה לי טוב,.
מיד אחרי זה הוא לקח אותי הביתה , לא רציתי שאמא תתחרפן עליי.
כשהגעתי הבית היה חשוך נעלתי את הבית ועליתי לחדר.
החלפתי לבוקסר וגופיה, התכסתי והלכתי לישון , התחיל להיות קר.
החורף מגיע, לא רוצה. אוהבת קיץ. זה עושה לי מצב רוח טוב…
בבוקר היה קריר , אז ישר התלבשתי .
שמתי דגמ"ח צבאי , וחולצת ביצפר לבנה.
ואולסטאר בצבע בז'.
מיד אחר כך ירדתי למטה, לקחתי את הסנדוויץ שאמא הכינה לי והלכתי לתחנה.
בתחנה ראיתי את נעמה החברה של אורן, אף פעם לא ראיתי אותה שם
היא ניגשה אליי ואמרה לי שלום, היה לי טיפה מוזר.
היא בטוח לא יודעת עליי ועל אורן אם ככה היא מתנהגת , עלינו לאוטובוס וישבנו ביחד.
נעמה : " אז… את ועמית חברים ? "
אני: " כן.. מאתמול האמת חח .. ואת ו…אורן? "אם היא ביררה פרטים גם לי מותר.
נעמה : " כן.. מלפני כמה ימים האמת ,.."
אני: " איך זה שלא ראיתי אותך אף פעם ? "
נעמה: " גרתי בשכונה של אורן מאז שהייתי קטנה… ועכשיו עברתי לשכונה הזאת.. "
אני: " אהה אז ככה את מכירה את אורן … "
נעמה: " חח כן … נדלקתי עליו מלפני זמן אבל ממה שהבנתי הייתה לו מישהי.. "
כאן הלב שלי קפץ… " ואת לא יודעת מי זאת ? "
———————————————————————————
פרק 43 :

כאן הלב שלי קפץ… " ואת לא יודעת מי זאת ? "
נעמה : " אממ לא.. הוא לא אוהב לדבר על זה.. שהצעתי לו שנהיה ביחד וזה
הוא אמר שהוא אוהב מישהי והוא לא מסוגל לשכוח אותה לפחות לא לעכשיו..
אחרי 5 דקות הוא שינה את הדעה שלו, זה היה מזה מוזר אבל עבר.. "
ידעתי שהיא מתכוונת אליי, שהוא התכוון אלי…
ואז הגענו לביצפר, היא אמרה לי שלום והלכה, ואני המשכתי לכיתה.. .
ראיתי את ליטל יושבת עם עדי.
אני : " היי בוקר טוב … "
ליטל : " בוקר.. " אמרה לי בקול עייף..
אני: " חחח עייפה?"
ליטל : " חח כן .. ממש אבל .. " היא עיקמה פרצוף..
ליטל : " נו מה איתך ועם עמית " היא הוסיפה ..
אני: " אממ אנחנו ביחד.. רשמית מאתמול."
ליטל : " פיי מזל טוב.. " היא אמרה ואני חייכתי.
אחר כך היה צלצול והמורה נכנסה לכיתה.
נועה איחרה. ואורן נכנס בדיוק על הדקה…
חשבתי על מה שנעמה סיפרה לי.. איך יכול להיות שהוא שינה את הדעה שלו כל כך מהר?
השיעור המשעמם עבר.. ניגשתי לקפיטריה לקחת טוסט או משהו כי הייתי רעבה.
–
נעמה : " היי מאמי… " היא אמרה כשהיא נכנסה לכיתה של אורן..
אורן : " בוקר טוב.. " הוא חייך אליה את החיוך העייף שלו…
אורן : " מאמי תחכי לי דקה אני הולך לקנות לי משהו ? "
נעמה : " אוקי.. " לבנתיים היא ישבה עם ליטל ועדי…
–
אוח, כמה זמן לוקח להכין טוסט אחד וואי.
ואורן ניגש לידי בקפיטריה, וביקש לעצמו גם טוסט.
אורן :" אז… מה קורה ? "
אני: " אממ בסדר מה.. מה איתך ? "
אורן : " אממ אני יודע.. יהיה טוב.. "
אני: " למה רק יהיה טוב ? " התעניינתי .
אורן : " בא לך שנלך לשבת שם ? " הוא הצביע על המדשאות.
והלכנו וישבנו שם אחרי שלקחנו את הטוסטים שלנו.
אני: " אז… מה איתך ?"
אורן : " מבולבל כזה.. לא יודע מה אני רוצה מעצמי … "
אני : " מבינה את ההרגשה… "
אורן :" לא את לא.. את יודעת מה את רוצה מעצמך ..
את עושה את הבחירות שלך , את יודעת מה טוב לך .. "
ידעתי שהוא מתכוון לפרידה שלנו , וכאב לי כי זה לא כמו שזה נראה.
אני : " לא נכון ז לא מחייב שאני עושה את הבחירות האלו כי זה מה שטוב לי
להפך ."
אורן : " תקשיבי אני…. "
….. : " שאלום!! " נעמה קפצה משום מקום וישבה ליד אורן .
. " לאן נעלמת לי ?! "
אני : "הייי .. " אמרתי בטון צבוע, היא לא מצאה זמן יותר טוב כדי לשבת פה.?
נעמה : " אז מה רגע את ואורן זה הידידים הכי טובים כאילו? "
אני : " ידידים הכי טובים ? "
נעמה : " נוו כן.. אתם תמיד ביחד כזה מספרים הכל אחד לשני..
אני מקווה שסיפרת לה רק דברים טובים עליי הא? " היא פנתה לאורן ..
נחנקתי, היא חשבה שאני הידידה הכי טובה שלו, היא לא קלטה כמה אני אוהבת אותו.
אני: " כן ידידים מממש ממש טובים.. והוא מספר עליך דברים מדהימים..
טוב אני הולכת.. . תהנו " חייכתי חיוך צבוע ומזייף והלכתי משם.
אני בטוחה שאורן נחנק ממה שאמרתי.
נשמתי עמוק והלכתי לעבר הכיתה שלנו…
ראיתי את נועה יושבת לה עם ליטל ועידו אז הצטרפתי.
אני: " היי.. "
נועה: " היי מאמי .. "
אני: " איפה את היית בשיעור הראשון ? "
נועה : "נוו .. הייתי עייפה ולא היה לי כוח לבוא… "
אני : "חח אוקי… "
נועה: " נו מה איתך הבנתי את ועמית ביחד!! "
אני : " כן מאתמול … "
נועה: " נוו נחמד! "
אני:" כן.."
נועה הסתכלה עליי במבט לא מבין למה אני לא מאושרת
אבל איך יכולתי להיות מאושרת ? , אני עדיין אהבתי את אורן
וראיתי אותו עם מישהי אחרת, שחושבת שאנחנו הידידים הכי טובים.
כמה נחמד.

מיד אחר כך הלכתי הביתה, לא היה לי חשק לשיעור ספורט שמילא אני לא משתתפת
כי אני אף פעם לא באה לה עם תלבושת…

השבוע טס כמו טיל… הזמן כ"כ עבר.
לי ולאורן לא יצא ממש לדבר..
ביני לבין עמית הכל היה בסדר, הוא הכיר את אמא שלי ואת אבא שלי.
וזה היה טיפה מפדח אבל הוא עבר את זה בשלום.

לא ידעתי אם אני אצליח לאהוב את עמית, לפחות לא כמו שאהבתי את אורן
מצד שני עמית , היה בדרך הנכונה לאהוב אותי ,הרגשתי את זה
ואני לא ידעתי איך אני אמורה להתמודד עם זה .

ביום שישי הייתה מסיבת יומולדת למאור, אז הוזמנו איזה 40 ילדים למסיבה שלו!
קבעתי ללכת עם ליטל, נועה הלכה עם אור, ולא היה טעם שעמית ייקח אותי.
לבשתי חצאית מיני שחורה + דמוי גופית סבא מעצובת כזאת וכפכים שטוחות .
ליטל באה אלי ונראתה כ"כ מדהים!!…
אני: " מאמי! את כזאת יפה!! "
ליטל : " חח תודה גם את " היא חייכה חיוך מבויש.
אמא לקחה אותי ואת ליטל לבית של מאור.
אני ליטל ונועה קנינו לו מנורה לחדר.
לא היה טעם שכל אחת תשבור את הראש מה לקנות לו. אז קנינו משהו משותף.
כשהגעתי ראיתי את אורן ואת נעמה, מחזיקים הרבה אלה.
ואחרי כמה דקות גם עמית הצטרף אלינו.
נעשה קריר בערב, ואני שהתלבשתי לא ממש חורפית , קפאתי מקור.
אני: " מאמי איפה יש לך משהו ארוך ? "
מאור : " אממ בחדר שלי.. אני אלך להביא לך.. "
ראיתי שהוא מדבר עם כמה חברים שלו ולא רציתי להפריע לו.
אני: " לא לא זה בסדר אני אסתדר" חייכתי.
נכנסתי לבית , ועליתי במדרגות עד לחדר של מאור,
פתחתי את הארון שלו וחיפשתי קפוצון חמים כזה…
עד שמצאתי , וואי יצאה לי הנשמה,
אז ישר הוצאתי את הקפוצון שמתי אותו עליי, ובאתי לצאת מהחדר.
ואורן עמד בפתח הדלת.
הסתכלתי עליו בשוק.
———————————————————————————–
פרק 44 :

הסתכלתי עליו בשוק.
לא הבנתי מה יש לו לחפש בחדר של מאור…
אני: : אה? גם אתה באת לחפש משהו חמים ?"
אורן : " חח כן איפה יש את יודעת ? "
אני: חח כן שנייה אני אוציא לך …. "
אמרתי וניגשתי לארון להוציא עוד קפוצון בשביל אורן, הוא נעמד לידי.
ואז הוצאתי לו קפוצון , נתתי לו אותו,
ויצא מצב שנעמדנו שנינו אחד מול השני , מסתכלים אחד על השני.
אורן : " תודה… " הוא אמר והמשיך להסתכל עליי..
אני : " בבקשה, " אמרתי בשקט..
אורן התקרב בצעד קטן אליי, עד שהוא היה ממש קרוב, יכולתי להריח את הבושם שלו
ואת הריח גוף שלו, שילוב מדהים.
יכולתי לראות את הפנים המדהימות שלו מקרוב, הכל חזר אליי.
הסתכלתי עליו , ולא יכולתי להוריד ממנו את העניים .
הוא ליטף לי את הפנים, ואני לא הפסקתי, למרות שידעתי שאנחנו עושים פה משהו לא בסדר
לא יכולתי לעצור את עצמי,
לא הפסקתי להסתכל עליו לשנייה, וגם הוא לא הפסיק. נשארנו במבט עין כל הזמן.
ואז הוא קירב את הפנים שלו לאט לאט לשלי, אני התקרבתי גם , טיפה חוששת המון רוצה.
שמתי את היד שלי על החזה שלו, ונישקתי אותו. הרגשתי איך כולי מוקפת פרפרים,
הראש שלי לא היה שם , הייתי כ"כ שקועה.
נתנו נשיקה ארוכה, בלי לשון בלי כלום, הפסקנו הסתכלנו אחד על השני
כאילו אנחנו יודעים שזה לא אמור לקרות אבל לא יכולנו לעצור.
ואז הוא פשוט תפס אותי, נישק אותי הפעם זה כבר היה מעבר למה שיכולתי לתאר.
הוא ליפף את הידיים שלו סביב המותן שלי , הרגשתי מוגנת .
הרגשתי את השפתיים המדהימות שלו שכ"כ התגעגעתי אליהן, הרגשתי את הידיים שלו
את הידיים האלה שתמיד נתנו לי הרגשת בטחון.
התנשקנו יותר מ5 דקות, לא יכולנו להפסיק, לא רצינו .
וכשהפסקנו , לא יכולנו להוציא מילה.
עוד נשארתי שקועה מהנשיקה….
לא יכולתי לדבר, גם לא היה ממש מה להגיד ,
אז רק תפסתי את הרגליים שלי משם והלכתי.
עם כל הנשיקה המדהימה הזאת הרגשתי רע, רע למה שעשיתי
פעם שנייה שבגדתי, פעם שנייה! ולא הייתי שיכורה ולא הייתי כלום!
זה היה לגמרי במודע, ידעתי מה אני עושה ידעתי מה זה יגרום.
התקרבתי לכולם והתיישבתי, הייתי מרוחקת בוהה בדשא, ופשוט חושבת
מה אני אמורה לעשות עכשיו? לספר לעמית לא לספר.
לדבר עם אורן, מה להגיד לו לעזאזל .
אחרי2 דקות , גם אורן הצטרף אלינו ,הסתכל עליי והתיישב ליד נעמה.
ראיתי שהוא בדיוק במצב שלי, לא יודע מה לעשות .
נועה וליטל ישר שמו לב שמשהו קרה, אין הן יודעות לקרוא אותי הכי טוב.
נועה : " ליטל ושיר אתן יכולות לבוא דקה אני צריכה לספר לכן משהו … "
הסתכלתי עליה, ליטל הסתכלה עליה, שלשתינו קמנו והתרחקנו מהם.
נועה : " מה קורה שיר ? "
נועה וליטל הסתכלו עליי.
אני :" אני מרגישה רע, אני מרגישה רע עם עצמי , "
נועה:" מה קרה בפנים ? "
אני : " אני ואורן התנשקנו … " אמרתי בלחש.
ליטל ונועה היו בשוק, " תסגרו את הפה, שלא יכנס לכן יתוש או משהו " אמרתי רצינית לגמרי.
ליטל : "איך לעזעאל זה קרה? "
אני: " היה לי קר , אז הלכתי להביא קפוצון , כשבאתי לצאת , אורן נעמד בדלת
הסתכלנו אחד על השני , כמו תמיד לא אמרנו כלום כלום.
שאלתי אותו אם גם הוא רוצה קפוצון הוא אמר שכן , והלכתי והוצאתי לו ,
נתתי לו את הקפוצון , הוא הסתכל עליי, לא הפסיק לבהות בי וגמאני לא,
הוא אמר לי תודה, אמרתי בבקשה ואז הוא התקרב אליי ליטף לי את הפנים ולא יכולתי לעצור את זה
לא יכולתי , למרות שאני יודעת שזה יגרום רק רע! רע רע רע! אני חרא של בן אדם.
נועה: " למה רע? למה את מחמירה עם עצמך כ"כ שיר, אני לא מבינה אותך!
את אוהבת את הבן אדם הזה, לא עמית ולא אף אחד אחר יכול לגרום לזה להעלם!
אין, את אוהבת את אורן , ולא משנה כמה פעמים תפגשי עם עמית ותתנשקי איתו
את עדיין תאהבי את אורן… "
ליטל הסתכלה עליי בפרצוף מסכים.
ידעתי שנועה צודקת במה שהיא אומרת ידעתי את זה, אני אוהבת את אורן
אבל יותר מדי דברים לא מאפשרים לנו להיות ביחד , עמית.
הוא בן אדם מדהים! אני לא יכולה לפגוע בו ככה, ואורן מה הוא יעשה עם נעמה
שנראתה כל כך מאוהבת!!
אני : " אבל יש את עמית.. את נעמה אני לא.. "
נעמה : " אין עמית ונעמה! היא עצרה אותי באמצע
תפסיקי לחשוב על כולם מלבד עצמך ומה שטוב לך!
הרי שלשתינו יודעת את מי את באמת אוהבת
ועם מי את רק כדי להתגבר על אורן.
עם כמה שזה נשמע רע, זה אמיתי. ותקני אותי אם אני טועה. "
לא היה לי מה להגיד היא כ"כ צדקה.
אבל לא היה לי מה לעשות עם זה, אורן בטוח מבולבל.
אי אפשר להאשים אותו, שיחקתי בו לגמרי .
אני : " תקשיבי , אני לא מסוגלת … שיחקתי בו יותר מדי אין מצב.. "
ליטל : " זו תהיה החלטה שלך בסופו של דבר, רק תזכרי שאת לא חייבת שום דבר לעמית או לנעמה."
ובכאן נסתיימה השיחה.
חזרנו לכולם. התיישבתי מרוכזת בדשא יותר מאשר בדיבורים של אחרים.
בשעה 3 כולנו התקפלנו הביתה, הלכתי ברגל עם כולם לא רציתי שעמית ייקח אותי
הרגשתי מספיק מוזר גם ככה, רציתי כמה שיותר להיות לבד.
הגעתי הביתה, עליתי בשקט למיטה והתחלתי לחשוב עם עצמי
מה לעזאזל אני עושה.
אחרי חצי שעה הפלאפון שלי צלצל , בשעה כזאת זה היה הכי מוזר שבעולם.
הסתכלתי ועל הצג היה רשום – אורן המאמי שלי!! –
אני : "הלו.. " אמרתי בשקט.
אורן : " אני כאן למטה. "
אני : כאן למטה איפה ? " הייתי בהלם
—————————————————————————————
פרק 45 :

אני : כאן למטה איפה ? " הייתי בהלם
אורן : " מתחת לבית שלך ."
ישר ניתקתי וירדתי למטה לפתוח לו.
הוא רק הסתכל עליי , לא אמרתי כלום .
פשוט סימנתי לו שיכנס ועלינו אליי לחדר,
היה שקט רק אני והוא וההורים שלי שבטח חולמים את החלום ה200
התיישבנו על המיטה.
אני : "אתה רוצה לשתות משהו ?"
אורן : " לא, אני רוצה לדבר איתך… "
אני: " אוקי…. " אמרתי בלחש …
אורן : " שיר אני לא מסוגל יותר.. "
שתקתי … לא היה לי מה להגיד לו ,
מה אני אגיד שגמאני לא יכולה יותר עם המצב הזה?
אורן : " אני עם נעמה והלב שלי במקום אחר…
שאני מתנשק איתה אני חושב עליך
שהיא באה לישון אצלי רציתי שזאת תהיה את.
אז עצמתי את העניים ודמיינת שזאת את שם שוכבת לידי .
אבל כשפקחתי אותן זאת עדיין הייתה נעמה.
והיום זה פשוט התפרץ הייתי חייב להרגיש אותך הייתי חייב
למרות שאני מרגיש חרא עם עצמי כרגע, אני לא מצטער על זה.. "
הוא הדהים אותי, כל מה שהוא אמר , רק גרם לי לפרוץ בבכי.
הסתכלתי עליו , בוכה, מוקסמת ממה שהוא אמר, ופשוט התקרבתי אליו וחיבקתי אותו
רק חיבקתי אותו, את החיבוק הזה שכ"כ רציתי, כבר הרבה זמן .
אני : " אורן … אתה לא יודע כמה אני מבינה מה אתה מרגיש,
איזה תחושה מגעילה זאת להתנשק עם מישהו לחשוב על אחר…
להתחבק איתו אבל בעצם לרצות רק חום של מישהו אחר..
זה קשה גם לי אורן , באמת, וכמעט ובאתי אליך ורציתי רק לנשק אותך
ולהגיד לך עד כמה אני מצטערת על ההחלטה שלי..
אבל זה כבר היה מאוחר… אתה עם נעמה עכשיו .. ואני עם עמית.. "
אורן : " אני לא רוצה שתהיה עם עמית… "
" ואני לא רוצה שתהיה עם נעמה!" אמרתי מהר.
אני: " אבל זה המצב , כי אין לי מושג איך אני הולכת להגיד לעמית
שהתנשקתי איתך שבוע אחרי שאני והוא נהינו חברים .
זה מגעיל אותי! , אתה קולט שבגדתי בו ..
בגדתי במישהו שאוהב אותי, כבר פעמיים שאני בוגדת באנשים
מה יש לי ? איזה מין בן אדם אני !! "
אורן : " את בן אדם טוב.. את לא התכוונת לבגוד בו
זה חזק משנינו ואת יודעת את זה,
מה אני אגיד. בגדו בי פעמיים , ובגדתי במישהי שנורא אוהבת אותי.
ולהגיד לה את זה , יהיה כמו להרגיש נבגד,
כי אני יודע מזה ההרגשה המגעילה הזאת, שמישהו שאתה אוהב
בא ואומר לך שהוא התנשק עם אחר , או יותר גרוע, "
השפלתי את המבט …
רציתי לחזור אחורה חודש לפני, רק לשנות הכל.
רק להחזיר למה שהיה…
כי הנה גם כשאנחנו ממשיכים הלאה, אנחנו פוגעים בעצמנו
וגם באחרים…
אני : אז.. אז איך ממשיכים מכאן ? "
אורן : " שיר אני לא יודע מה להגיד לך פעם ככה פעם ככה את צדקת במה שאמרת שאנחנו פוגעים אחד בשני
אבל עכשיו אנחנו גם פוגעים באחרים זה לא הולך ככה"
אני: " אז מה אתה רוצה שנהיה לבד כל החיים שלנו כי אני ואתה לא מסתדרים ביחד? "
אורן: " אנחנו באמת לא מסתדרים ביחד? " הוא שאל ואני לא ידעתי מה לענות…
אני: " אני לא יודעת.. עכשיו מה שאני הכי רוצה זה לנשק אותך ולהיות איתך ושהכל יהיה בסדר…"
אז הוא התקרב אלי ממש קרוב, " אפשר לסדר את זה " הוא לחש והתקרב כדי לנשק אותי
עם כל הרצון הזזתי אותו " לא אורן אתה לא מבין! , אני כן רוצה להיות איתך ולנשק אותך
אבל אני לא יודעת מה יהיה בעוד שבוע עוד פעם אני אפגע אתה תפגע די אני לא יכולה ככה."
הוא התרחק,הסתכל ולא היה לו מה לומר.
אורן: " אני חושב שאני אלך … " אם הוא רוצה שילך, את שלי אני אמרתי וכנראה שלא היה לו משהו להוסיף.
הוא הלך סגרתי את הדלת והלכתי לישון, בכיתי קצת, כאב לי .
= בוקר טוב =
קמתי עם מצב רוח על הפנים, לא היה לי חשק לכלום
התחשק לי להישאר במיטה! להתעורר בזמן יותר טוב.
אבל אין דבר כזה.
התארגנתי לביצפר ואמא לקחה אותי,
כשהגעתי ראיתי את עמית, הרגשתי כ"כ רע, המצפון שלי תקף אותי. הוא ניגש אליי, נתן לי נשיקה על הפה, ורציתי להקיא.
לא ממנו , אלא שידעתי שאתמול מישהו אחר נישק אותי
הרגשתי רע עד שלא יכולתי יותר, הייתי חייבת לדבר איתו.
אני: " אני צריכה לדבר איתך… " עמית : " עכשיו ? "
אני: " כן. " אמרתי והתיישבנו .
הוא הסתכל עליי, מצפה לשמוע את מה שיש לי להגיד
הרגשתי כ"כ רע עם מה שאני הולכת לספר.
אבל הייתי חייבת.
אני : " אתמול…. וואי זה קשה .. אממ "
עמית : " מה קרה? " הוא הפסיק אותי…