גם שוטרים גורמים לרוע

"לכי מכאן! למה באת לעולם הזה? שונאים אותך פה!" הוא כעס, היה לו יום רע, השוטר חיים מנשה, ממיטב שוטרי אשקלון, צרח על בתו בת השש. "זה בגללך, אסף קץ ברח!" הוא דחף לפניה של מיכל מנשה את תמונתו ובעט בה אל מחוץ לדלת. היא נשארה בחוץ, את הלילה בילתה מוץ לדלת הבית, היא הייתה רגילה לאירועים כאלו, כמעט ממחצית מלילות השבוע היא בילתה מחוץ לדלתה. חייה היו גיהינום מאז אותו יום לפני שלוש שנים, לנגד עיניה, אביה רצח את אימה ומעולם לא נתפס ונענש, מאז היא הייתה ילדה מוכה, בעקבות גורלה האכזר היא נאלצה להתבגר במהירות הבזק ובגיל שש בלבד היה נראה שהיא חושבת כבת 20. הבוקר הגיע ולמשמע הדלת הנפתחת היא התעוררה, השוטר אפילו לא מביט בה בדרכו לעבודה וגם היא לא העיפה לעברו מבט. היא קמה מהרצפה ונכנסה למרכז הבית ואז היא אמרה בכל רם ותקיף "עכשיו אני בורחת, אבל אני עוד יחזור לנקום!".
היא רצה הכי מהר שיכלה ובילתה את היום כמה שיותר רחוק מהבית, היא לא ידעה איפה היא אבל החליטה לבלות את הלילה על ספסל מאשר על הרצפה מחוץ לבית לאחר שקיבלת את ברכת הפנים האלימה של אביה. היא נרדמה במהירות מפתיעה אך חלמה על זיכרונות ילדות כואבים ומצולקים. היא התעוררה באמצע הלילה בזעקה ולאחר כחמש דקות הופיע אדם בשנות העשרים לחייו, הוא נעל נעליים קרועות, ג'ינס זול וקרוע, וקפוצ'ון ללא שרוולים. היא לא הצליחה לראות מי הוא בברירות אך כאשר התמקדה בוא זהותו פילחה את ליבה כמו קליע של רובה.
"שלום לך" הוא דיבר ברכות שהפתיעה אותה, "מה את עושה על הספסל?" היא היססה, המחשבות רצו במוחה, התמונה שנדחפה לפניה בלילה האחרון, זה היה אסף קץ, היא היססה אך לבסוף אמרה "ברחתי מהבית". אסף המשיך לדבר בנהימתו הרכה "למה?" היא חשבה במהירות והחליטה שעליה לפרוק את העול שעליה ולספר לו את סיפור חייה והוא הקשיב בדממה מופתית, לבסוף היא נקטה בשמה המלא, שלה ושל אביה. משום מה הוא לא נבהל, הוא היה חבר בארגון פשע שאסף זה זמן רב מידע על השוטר חיים מנשה, הוא עקב אחריו ובילה בסביבת ביתו וראה את האלימות בבית משפחת מנשה פעמים רבות. הוא סיפר לה זאת וביקש ממנה להתלבות אליו והיא נענתה בחיוב, היא חשה בפעם הראשונה בחייה, ביטחון.
אסף והארגון שבו פעל גידלו אותה והיא נהפכה לאחת מהעבריינים בארגון מפשע מוביל. 14 שנה לאחר מכן בגיל 20 היא נעצרה יחד עם חמישה מחבריה בניהם גם אסף קץ, אל אביה שראה וזיהה אותה דאג שהיא תישלח לבית כלא שונה מכל שאר חבריה. היא הכינה בעצמה תכנית בריחה שצלחה. היא לא ראתה עוד את אסף אך לאחר כחודש תכנית חדשה לנקמה באביה יצאה לפועל. התוכנית כמעט הצליחה אך כאשר היא כיוונה את האקדח לאהביה הקשור בידיעה שחבריה נעצרים כרגע מחוץ למבנה היא, לא עשתה את זה, היא בעטה בחזהו ונמלטה. כל חבריה נעצרו והיא נמלטה לחו"ל.
חמיש שנים לאחר מכן, השוטר השותף של אביה שידע הכול על התעללות, הוא נסע לחופשה בחו"ל, ושם הוא ראה אותה. הוא עבר לידה, קבצנית, צולעת, היא הידרדרה. היא זיהתה אותו והיא ידע העל רחמיו כלפיה, היא התחננה ניסתה לעמוד היא לא נקטה בשמו אך דיברה בעברית וקרעה את ליבו, הוא שרק ועבר את הכביש, היא ניסתה ללכת אחריו אך מכונית שנסעה במהירות מופרזת דרסה אותה.