חיים מחדש
"אמא חם לי"
"אני יודעת"
"ממש חם לי"
"אני יודעת חמודה"
"אמא ממש חם ומחניק"
"ששש…בואי חמודה…בואי אליי"
"אמא יותר מדי חם, שורף לי"
"ששש… יהיה בסדר חמודה". היא אמרה בקול רועד, מחבקת את גופה הצנום והרזה של בתה.
"אמא… חם כל כך…" קולה בקע חלושות מבין שפתייה הסדוקות והמדממות, חולצתה הייתה ספוגת זיעה, חלשה וחיוורת היא הייתה, מקורבלת בחיק אימה.
"ששש מתוקה שלי" קולה רעד.
נשימותיהן נהיו כבדות.
מחניק, חשוך.
הבהוב אור אדום-צהוב על הקיר.
"אני אוהבת אותך חמודה…זה בסדר…אני אוהבת אותך…יהיה בסדר…" היא הידקה את אחיזתה סביב ביתה, היא דיברה בקול שקט אך חזק, מנסה להפגין ביטחון.
היה שקט. יותר מדי שקט.
דמעה קטנה ויחידה ירדה במורד לחיה והשאירה פס קטן ונקי על פני עור הפנים המטונף שלה.
ואני ידעתי, שזה עוד לא נגמר.
תגובות (0)