מולי והחתול המכושף :) פרק 16

אבל הדלת נפתחה ו…
——————————————————————————————-
אבל הדלת נפתחה, ואמי עמדה בפתח.
"בוקר טוב!" קראה, מופתעת למצוא אותנו ערות במקום ישנות למחצה, ומתלוננות על הצורך לקום. כמו כל בוקר רגיל אצלנו…
"איך ישנתן?" היא שאלה, בטוחה שאנחנו ערות בגלל נדודי שינה.
"בסדר אמא, ואת?" שאלנו במקהלה, מאוכזבות שלא נוכל לעזור לגרם.
"בואו לאכול ארוחת בוקר, הכנתי פנקייקים!" אמרה וליוותה אותנו לשולחן המטבח, אבל הפעם זה לא שימח אותנו.
"אוף!" החנקנו קריאת אכזבה.
"בנות, למה אתן לא אוכלות?" שאלה אותנו כשהבחינו שאנחנו עצובות וממעטות לאכול "קרה משהו?"
"טוב.. אז ככה… אאו!" התחילה רותם לומר, ואני דרכתי לה על הרגל בניסיון לעצור אותה.
"לא משנה" חייכתי בהתנצלות וגררתי את רותם איתי לחדר, בתירוץ ש "אנחנו צריכות לקחת את התיקים שלנו!".
"מה את עושה?!" שאלתי אותה כשיצאנו מטווח שמיעה.
"…..

המשך יבוא!