מרגלת צעירה- פרק 5
בחור לבוש שחור מכף רגל ועד ראש, עמד מחוץ לבית משפחת ג'ונסון. הוא התנשף וניגב את ידיו המזיעות בבגדיו, וסידר את כובעו כך שיכסה את פניו לגמרי, והדבר היחיד שבלט היו עיניו הכחולות כקרח שהסתכלו מבעד לחורים של כובע הגרב.
"זה הגנב שלנו." אמרה דיאנה והציגה לפניהן תמונה מטושטשת טיפה, שבה ראו בחור גבוה ורזה מאוד, עם שיער קצוץ בצבע חום ועיניים בצבע קרח. היא ג'ייד וקיה יצאו בדיוק מביתה.
"אנדרו בראון. הוא דיי ידוע כאן. פריצות, גניבות מדי פעם. הוא לא משהו רציני. אין מצב שהוא זה שעומד מאחורי המזימה נגד טיילור" אמרה ג'ייד.
"תנו לי עוד מידע עליו." אמרה קיה והכניסה אקדח קטן לחגורתה, "בן כמה הוא? איפה הוא גר?"
"לדעתי הוא בסביבות גיל העשרים. והוא גר איפשהו בגרייט פולס. אנדרו לא מקצוען, והמשטרה תפסה אותו כמה פעמים. הם שיחררו אותו כי הוא לא באמת מזיק. הוא פורץ, לפעמים גונב. לא משהו רציני, ובגלל זה אני בטוחה שזה לא הוא שעומד מאחורי התוכנית הגדולה" אמרה ג'ייד.
"דיאנה תבררי בדיוק איפה הוא גר. ותביאי לי את המפתחות של המכונית שלך. אנחנו הולכות לגלות מי שלח אותו" אמרה קיה. דיאנה זרקה לה את המפתחות ושלושתן נכנסו למכונית, קיה נהגת, דיאנה לידה וג'ייד מאחור.
"לפי המידע הזה, אנדרו גר ברחוב צדדי קטן בשם דיינט סטריט, בבית מספר 55 קומה 9 דירה 3." מסרה דיאנה את הפרטים. היא הייתה מעולה במציאת מידע, והיו לה את כל המכשירים הכי חדישים בשביל זה.
הן נסעו כמה דקות, בעוד דיאנה מכוונת את קיה, ובסוף נעצרו בתוך רחוב מלוכלך. הן נכנסו לסימטה מטונפת, ועצרו את המכונית ליד בניין קטן שמחוצה לו עמדו שני ילדים קטנים לבושים סחבות, משחקים בכדור. הילדים נעצרו ממשחקם כשהבנות יצאו מהמכונית, והביטו בהן בהשתהות בעודן נכנסות לבניין.
"אפילו מעלית אין במקום המטונף הזה" התלוננה דיאנה בעודן עולות במדרגות צידיות ומלוכלכות, בעודן פוגשות באנשים הלבושים סמרטוטים, שבוהים בהן בהשתהות.
קיה חשה את ההבדל הקשה בין שכונת העשירים, שבה טיילור גר, לבין השכונה המסכנה והענייה הזו.
לבסוף הן הגיעו לדירה מספר 3. הדלת הייתה צבועה בלבן מתקלף, שעל עומת היותו מתקלף נראה מוזר ביותר ליד שאר הבית.
קיה דפקה פעמיים על הדלת, ואז פתחה אותה בפראות, מוכנה עם התג המשטרתי שלה.
הדירה הייתה ריקה ופרוצה, וזה היה נראה כאילו לא גרים בה כבר שנים.
הכל היה הפוך ושבור ומטונף, הצבעים התקלפו מכל מקום, הגג היה שבור.
שלושת הבנות החלו להתקדם בבית. הן הסתכלו על הדברים השבורים והמטונפים. הן נכנסו למטבח.
לפתע נשמעה צרחה מכיוונה של ג'ייד, שעמדה אחרונה. קיה ודיאנה הסתובבו במהירות, והצבע אזל מפניהן. הן ראו את אנדרו, השודד, מחזיק בג'ייד, עם יד אחת על פיה, ויד שניה אוחזת סכין, ועומדת כסנטימטר מגרונה של ג'ייד.
קיה נבהלה והוציאה במהירות את תג השוטר שלה, מציגה אותו לאנדרו, אך הוא גיחך.
"את באמת חושבת שהתג המטופש הזה שלך מפחיד אותי?" הוא שאל וחייך חיוך מטורף.
קיה זרקה את התג לריצפה, ושלפה את האקדח שלה מחגורתה. אנדרו נראה מפוחד לשנייה, אבל רק לשנייה.
הוא הצמיד את הסכין קרוב יותר לגרונה של ג'ייד, שניסתה להאבק, וחייך חיוך מטורף ומפחיד.
"זה עדיין לא מפחיד אותי." הוא ניענע בראשו עם חיוכו המפחיד, "אל תשכחי שבכל רגע אני יכול להרוג את החברה הקטנה והמפוחדת שלך" הוא צחק.
קיה בלעה את רוקה וצעדה צעד אחורה. "אנחנו לא באנו כדי לפגוע בך, אנדרו. באנו כדי להוציא מידע. אתה מבין.." התחילה קיה ונקטעה בגסות על ידו "לא קוראים לי אנדרו" הוא נבח, ועיניו רשפו. "ואל תעזי לקרוא לי כך. אני השודד!"
"אוקיי, אז השודד." אמרה קיה בהיסוס. "אנחנו באנו כדי לברר משהו חשוב."
"מה אתן רוצות לדעת?" הוא נבח, מצמיד את ג'ייד הנאבקת חזק יותר לחזהו.
"אתה יודע מי זה טיילור ג'ונסון?" שאלה קיה בזהירות.
'השודד' שיחרר את ג'ייד, שנראתה סגולה כבר מרוב חוסר האוויר. היא התנתקה ממנו במהירות ונעמדה ליד קיה ודיאנה, מתנשפת. קיה בתגובה הנמיכה את האקדח שלה
"אתמול פרצתי לבית של ג'ונסון." אמר חרישית.
"אנחנו יודעות." ענתה קיה. "מי שלח אותך לפרוץ לשם?"
"אני לא יכול להגיד לך." אמר 'השודד'.
קיה זינקה לעברו והצמידה את אקדחה לרקתו.
עיניו של 'השודד' גדלו.
"תלכו מכאן. תעזבו אותי! אני לא עשיתי כלום! אמרו לי לפרוץ לשם, וזה מה שעשיתי!! אני לא יודע בכלל בשביל מה הוא רוצה את הדבר המפגר הזה! זה לא עושה כלום!!" אמר 'השודד' בהתחננות.
"איזה, דבר..?" שאלה קיה.
'השודד' הצביע לעבר הספה. דיאנה ניגשה לשם והתכופפה, מוציאה משהו קטן ומבריק בצבע כחול. דיאנה סובבה את זה, מסתכלת האם יש מתג הפעלה או משהו כזה. האבן הייתה חלקה לגמרי. היא הכניסה אותה לכיסה.
קיה שיחררה את אנדרו ושלושתן צעדו לעבר הדלת.
היא הביטה בו פעם אחרונה, ואז טרקה את הדלת בחוזקה.
שלושתן רצו במדרגות במהירות. האנשים נעלמו. הן נכנסנו למכונית וקיה התניעה אך נשארה במקומה. הן התנשמו עמוק.
"בואו נשמע מה היה בבית הספר היום" אמרה קיה.
"אבל קודם בואו ניסע מכאן." אמרה ג'ייד ושיתהן הינהנו. קיה נסעה וחנתה בחנייה הסגורה של ביתה של דיאנה.
קיה לחצה באצבעה על האוזניה שלה, וכך גם עשו האחרות.
תגובות (4)
אהבתי, תמשיכי
נחמד מאוד, אמרתי לך שאני אתחיל להגיב
:)
אני ממש גאה. האמת שגיליתי שמישהו (את) השתמש בסיפור שלי במקרה. יד הגורל, כנראה.
תמשיכי!!!!