רגש חזק

ביתי היקרה אנה, עברו חודשים אחדים עד לרגע שבו סיפרתי לי שאת בהיריון.
שמחתי הייתי גדולה, אך מעט צורבת.
רגשותיי פרצו לצדדים. כאילו עפות הן.
הלמתי בך בחוזקה, השמחה כבר מזמן נעלמה.
לא אוכל לספר מה רצה השד בתוכי לומר.
אולי כי כעוס אני,
אולי כי עצוב אני,
ואולי כי מקנא אני.
את ביתי, ביתי היחידה.
ביתי אהובה מכול, לך, אתן את הכול.

אני מאמין, שבעלך היקר, ישמור עליך, כאל דבר יקר.
אימא כבר איננה, ורק אני נותרתי.
לשמור עליך,
להגן עליך,
להעניק לך את נפשי.
אז אנה, תביני אותי.