תחרות סיפורים Galoosh
בוקר, קמתי. המראה מכוסה. מזל. המראה משקפת את את מה שלא טוב אצלי. הלכתי לאמבטיה והבטתי בטעות במראה והתחלתי לבכות… אין לי כוח לכל הירידות האלה. מרגיש כמו אבנים שנזרקות עלייך. כל בוקר לקום בתחושה הלא נעימה הזו.
הצביטה בלב. יצאתי מהאמבטיה. לא רציתי לאכול ולא לשתות. התלבשתי והלכתי לבית הספר. מנסה להילחם ברגשות ולהסתיר אותם בפנים אבל אני לא יכולה. הם מתפרצים החוצה בבום. הגעתי לבית הספר. הילדים בצד התלחששו וצחקו. עברתי במסדרון בחוסר רצון. נכנסתי לכיתה ושמתי את ראשי על השולחן. משהו דגדג. הרמתי את ראשי. כל הכיתה צחקה והבנתי שצוחקים עלי. רצתי לשירותים של בית הספר והסתכלתי במראה. ציירו עלי. הצבע לא ירד… התחלתי לבכות. והוצאתי אולר… מישהו נכנס לשירותים וצעק \'לאאאאא\' הוא ידע מה אני מתכוונת לעשות. לא הקשבי וניסיתי לחתוך.. הוא בא תפס את הסכין זרק אותו לאסלה והוריד את המים ובין לבין סינן: \'מטומטמת\'. הוא התקרב אלי וניסה לחבק אותי אבל התנגדתי. הוא חיבק אותי בכל זאת. זו הייתה תחושה חמימה ונעימה והבנתי שמישהו באמת רוצה בטובתי. השתחררתי ונתתי לו לחבק אותי. יצאנו מהשירותים אחרי שעה. אחרי שהוא עזר לי להוריד את כל הצבע והלכלוך מהפרצוף. מאז היינו ביחד כל הזמן. הוא לא עזב אותי ואני לא אותו.
העבר היה.
את הווה חיים.
ואת העתיד מגשימים לפי ההווה.
תגובות (2)
יפה מאוד. יש לך כמה טעויות כתיב שאני ממליצה לתקן, ועוד תיקון קטן: כתבת קמתי פעמיים (לא באותו משפט)…תסתכלי בהתחלה.
שיניתי מקווה שאהבת ♥