אני אוהב אותה?!? פרק 13

אני אוהב אותה?!? פרק 13:
נ.מ רוני:
עליתי לחדר שלי ונשכבתי על מיטתי. יש לי סדין שחור ושמיכה אדומה. אני כל-כך אוהבת את גיל. אני שמחה שרון מרשה לי חבר סוף סוף. אני רק מקווה לא להיפגע. טוב מה אני חושבת על להיפגע?!? אם אני אחשוב שאני לא אפגע אני לא אפגע. גיל לא יפגע בי. תוך כמה דקות נרדמתי במיטתי. חלמתי על גיל.
~החלום~
נכנסתי לכיתה ולא האמנתי למראה עיניי. הייתי בטוחה שעיניי משטות בי. ראיתי את גיל ואת שירן מתנשקים. דמעות החלו להצטבר בעיניי וברחתי משם. לא הסתכלתי לאן פשוט ברחתי. אני כל-כך אהבתי אותו והוא בגד בי. הוא לא אהב אותי? הוא סתם היה איתי? הוא היה כי הוא רצה לפגוע בי? כל השאלות האלו התרוצצו בראשי אך התעלמתי מהן. נכנסתי ליער והתיישבתי ליד עץ כשגבי לשען עליו. בכיתי כמו שלא בכיתי מעולם. הייתי כל-כך שבורה. הנער שאהבתי מזה שנתיים בגד בי לנגד עיניי. פתאום ראיתי אותו ראיתי את גיל.
"היי רוני," הוא אמר וחייך. הייתי עצבנית.
"לך מפה!" ציוותי מקווה שהוא ילך מכאן וישאיר אותי לבדי בוכה.
"קרה משהו?" הוא שאל. קמתי והתקרבתי אליו.
"אתה חושב שלא ראיתי?!? שאלתי בצעקה עצבנית.
"ראית מה?" הוא שאל.
"אותך ואת שירן מתנשקים!" צעקתי עליו.
"תקשיבי אני מצטער זה קרה בטעות." הוא אמר ניסה לגרום לי לסלוח לו. אך הוא אינו הצליח.
"תעזוב אותי! אני שונאת אותך!" צרחתי ורצתי משם. רצתי לכביש פתאום ראיתי מכונית מצקרבת.
"אההההההההההההההההההה!" צרחתי אך זה היה כבר מאוחר ונדרסתי. אני רק זוכרת שראיתי את גיל צוחק ואז ראיתי שחור. מתתי.
~סוף חלום~
התעוררתי בבהלה מן החלום.
"זה היה רק חלום, תחזרי לישון." הרגעתי את עצמי ונרדמתי שוב.
נ.מ רון:
המשך יבוא…