מאז ועד היום – פרק 1 + הקדמה

פרק 1 + הקדמה :
——————————–
היי , אני מישל , בת 14 בכיתה ח' . אני רוצה לספר לכם סיפור שמתחיל מכיתה ז' שעליתי לחטיבה .

היכרות:
מישל , בת 14 ואני בכיתה ח' . הגובה שלי הוא 1.57 .
לאח שלי קוראים בן . הוא בן 15 עוד חודש והוא בכיתה ט' . הגובה שלו הוא 1.60
לאמא שלי קוראים קרן . היא בת 44 עוד כמה חודשים . היא 1.58 .
לאבא שלי קוראים דוד . הוא בן 55 עוד שלושה חודשים והגובה שלו 1.70 .

אז כמו שכבר הבנתם קוראים לי מישל . לפני שנה עליתי לכיתה ז' אחרי 6 שנים לא פשוטים ביסודי . הייתי ביסודי ילדה בעייתית שלא מכינה שיעורי בית , מקבלת נכשל בכל מבחן אפשרי והמקצוע היחיד שהייתי מקבלת בו עובר זה אנגלית . המצב החברתי שלי היה בריצפה עד כיתה ה' . בכיתה ה' נפתחתי יותר לילדים איתי בכיתה ובשכבה , וילד שממש אהבתי בשם טל הציע לי חברות . אחרי שבוע נפרדנו . לא הלך לנו והיה לנו יותר מדי ריבים בקצת זמן שהיינו ביחד . יום אחרי שנפרדנו גיליתי שהייתה לו עוד חברה מהצד השני בזמן שאני הייתי חברה שלו . שנה אחרי בכיתה ו' , בבר מצווה של ילד מהכיתה שלנו הוא הציע לי חברות בפעם השנייה ושוב הסכמתי . כמו שזה לא הלך בפעם הראשונה , ככה זה לא הלך בפעם השנייה ונפרדנו אחרי יומיים . העדפנו להשאר ידידים טובים .
שבוע לפני סוף השנה של כיתה ו' , ילד אחר מהיסודי שלי , ילד בשם אריאל , הציע לי חברות והיינו ביחד קרוב לחצי שנה . נפרדנו כי אנחנו כבר לא למדנו באותו בית ספר והיינו גרים רחוק אחד מהשני ולא יצא לנו לראות אחד את השני הרבה .

פה מתחיל הסיפור שלי !
הגעתי לכיתה ז' עם הרבה חששות ופחד . איך הבית ספר הזה , איך אני יסתדר עם כיתה חדשה ועם תלמידים ומורים חדשים ..
הגעתי לכיתה וראיתי כיתה כל כך מוזרה ! הייתה לי תחושה שאני לא הולכת להסתדר עם חלק מהתלמידים החדשים . ראיתי את החברה הכי טובה שלי , שני , שבמזל הייתה איתי באותה כיתה . ראיתי שגם טל היה איתי באותה כיתה . לא כל כך קיבלתי את זה ברוח טובה , אבל זרמתי עם זה .
נפתחתי נורא מהר לילדים מהשכבה שלי , השגתי חברים חדשים , ואפילו ידידים .
לידיד הכי טוב שלי קוראים רועי , הכרתי אותו בכיתה ז' ואנחנו בקשר מאוד טוב .

שנכנסתי לכיתה ושראיתי את הפרצופים החדשים , נפגשתי במבט עם ילד שלא הצלחתי להוציא מהראש שלי גם אחרי שלא ראיתי אותו . קוראים לו אופק , והוא היה נראה ילד עם ביטחון עצמי מופרז שמסתובבים סביבו מלא חברים . אני חושבת שזה היה סוג של אהבה ממבט ראשון , אבל רק מהצד שלי ..
אני והוא התחלנו לנהל שיחות בפייסבוק ובוואטסאפ , אבל בבית ספר התנהגנו כמו שני זרים שלא פגשו אחד את השני אף פעם . באחד הימים שדיברנו קרתה לנו תקרית שפוצצה לנו את הכל , וניתקנו קשר .
אחרי שכבר הפסקנו לנתק קשר , ושסוף סוף הצלחתי להוציא את אופק מהראש שלי , מבלי ששמתי לב , התחלתי להתקרב לילד אחר מהכיתה שלי , ילד בשם רועי . כמו עם אופק , היה לי ולרועי שיחות ממשוכות בפייסבוק ובווטאסאפ , שיחות שגלשו לשעות הקטנות של הלילה . בשונה מאופק , עם רועי הייתי מדברת גם בבית ספר .
אחרי שלושה חודשים מתחילת שנת כיתה ז' , אני , רועי ועוד שתי חברות שלי שהכרתי השנה , הסתובבנו בקניון אחרי סיום הלימודים . אני ורועי היינו נראים כמו זוג של כמה שנים . כמה דקות לפני שיצאנו מהקניון , אחת החברות שלי בשם שלי , תפסה אותי לשיחה קצרה בצד , ומבלי לדבר יותר מדי היא אמרה לי 'רועי אוהב אותך' . בהתחלה חשבתי שהיא עובדת עליי , אבל היא לא עבדה עליי . זה היה נכון לגמרי .
'לכי אליו , ותתני לו נשיקה בלחי' היא אמרה לי .
אחרי חשיבה של כמה שניות , האם זה באמת כדאי לי להכנס לתוך זה , נכנסתי לחנות שהוא היה בא , ונתתי לו נשיקה בלחי כמו ששלי אמרה לי . ובעצם מהרגע הזה נהיינו זוג .
ומהרגע הזה , נכנסתי לרגעים לא פשוטים . אולי זה נשמע לכם מוזר , אבל זה ככה . בקרוב תגלו למה ..