מתי אני יראה אותך ….פרק שני

להזכירכם זה גם סיפור סינדרלה!
פרק שני
כעבור כמה חודשים….
נקודת מבט נייל:
אני וקטלין מדברים מלא .
היא מספרת לי מה עובר עליה בכל השנים עלו שחייה שהיא זוכרת,
קצת רחמתי עליה בגלל מות אימה ואביה .
אז אני סיפרתי עליי וכך עבר השיחה …
ראיתי אותה קצת לחוצה .
נייל:שאלתי אותה 'מה קרה',
קטלין:ענתה 'סתם ,לא קרה משהו נורא אחרי הכל'
נייל:שאלתי אותה,'את בטוחה'.
קטלין:ענתה'אמת לא כל כך ,"אמא" שלי אומרת לי שאני כבר גדולה ,
ואני צריכה לעבור לדירה לבד,ועוד כמה דברים'.
נייל:אמר 'איך את החשב עם זה,ויותר טוב את לא תעשי מטלות'.
קטלין: ,' צודק ,יותר טוב אבל איפה אני יגור' .
נייל :'את יכול לגור אצלי '
קטלין:'לא ,זה בסדר אני יגור ברחוב…'.
נייל:'לא ממש לא,אני ישלם לך לדירה '
קטלין: 'לא אני לא יכולה לגור בבית שאתה משלם זה לא נעים לי '
נייל :'בבקשה רק תגורי שם או אצלי '
קטלין:'טוב ,אבל רק עד שהיה לי מספיק כסף לקנות דירה לעצמי '.
נייל:'טוב '.
————————–
נקודת מבט ארי:
אני:'איפה נייל 'שאלתי את הבנים.
זאין:'מדבר עם ילדה עם אתה לא רואה '.
אני:'אה הבנתי'
ליאם:' סוף סוף ',ונתן מכה קטנה לארי.
—————————
נקודת מבט קטלין:
אמרתי לנייל שאני צריכה ללכת להביא את הדברים כדי לעבור
,אמר "בסדר" והלכתי.
הגעתי ,נכנסתי וראיתי את דניאלה מתנשקת עם איזה בן מהשיכבה …
'באמת כאן אתם מתנשקים ,איכסה מגעילים באמת' עליתי למעלה.
ארזתי את חפצים שלי ו,גם את הכסף והבגדים ש"אמא" הביאה לי
,ירדתי וראיתי אותם עדיין מתנשקים …
הם ראו אותי ואמרו למה את לוקחת את החפצים שלך ,
עניתי 'מה רק החשב אתם שמים לב עליי ,וואו איזה כיף' אמרתי
חצי בוכה ויצאתי מהבית שאני טורקת את הדלת בלי לנועל…