הדרך אל הדרקון הוולשי – פרק 52

בכל הדרך אל הפארק, טום פטפט בינו לבין עצמו בצרפתית, כאילו הוא מנסה לתרגל את השפה. אביו כבר היה רגיל לכך, ככה הוא למד את השפה, לאט לאט המילים פשוט הופיעו אצלו בראש משום מקום.
בפארק היה חמים באותו היום, לוקאש פרש את השמיכה ששימשה להם כמושבים. טום התיישב, בוהה באגם.
"אבא, איפה אמא?" שאל טום, בפעם השלוש מאות לפחות.
"אמא הייתה צריכה ללכת, יום אחד היא תחזור" הבטיח לוקאש, מביט בבנו בחוסר אונים.
"למה אתה משקר לי?" שאל, עיניו נראו שבורות.
"אני באמת לא משקר לך" אמר "אני לא."
הוא חבק בזרועו את טום, שבהה באגם.
"סה לאק" אמר טום, והצביע על האגם "לאק סה הום, לֶה לאק."
"אז זהו זה? עכשיו אתה גם דובר צרפתית?" שאל לוקאש, בחיבה.
"ז'ה פנס" אמר טום, ואז טלטל את ראשו "אני חושב." הוא חזר לפולנית.
"כנראה שכן, שאני מסיים ללמוד שפה, אחרי שאני מדבר בה קצת, אני חוזר לפולנית."
לוקאש צחק בחיבה.
נשמעה צרחה רמה, וחזקה. אנשים רצו מהמקום.
"למה כולם רצים?" שאל טום, מאושר שהוא שוב מסוגל לדבר פולנית.
צל כבד נגלה מעל הפארק, ואחריו דרקון אדום ענק, מתיישב על האדמה.
טום פער את עיניו וצעק.
"אבא! דרקון!"
לוקאש הרים את טום בזרועותיו ורץ משם.
הדרקון פער את פיו ושאג. הוא תפס ברגל של לוקאש עם הפה שלו.
לוקאש השליך את טום אל עבר הדשא.
הוא נחבט בדשא הלח, מתגלגל, ולבסוף קם, לראות את הדרקון מחסל את אבא שלו. הוא הרגיש נוזל חם מטפטף לאורך האף שלו, אבל הוא הרגיש כאב נורא יותר.
הוא צעק, וצווח, בזמן שאישה מבוגרת תפסה בו, הרימה אותו על הידיים ולקחה אותו משם, בעודו בוכה, וצועק במגוון השפות הרחב בהן הוא שולט.
…
טום נשם נשימה עמוקה.
"זה אישי" אמר "על זה אני לא מדבר."
בעיניו עלו אותן הדמעות כאשר ראה את אביו נבלע על ידי הדרקון. שנאה עזה הציפה אותו.
"בסדר" אמר אנדרו בזריזות "בכל מקרה, זה היה מסע מיותר."
"כל כך" אמרה נופר.
"אני אז מיותר?" שאל בריאן "אם לא הייתם לוקחים אותי אתכם, אוי לי."
"טאק, הטה רוביץ' פדרוז'ה אוסיו או פאראדקו" אמר טום. הוא לא קלט למה האחרים מסתכלים עליו ככה, עד שהבין שהוא דיבר בשפה חדשה.
"ויבאצ'איצ'ה" אמר טום, והלך הצידה. הוא היה צריך להבין שהמחשבה על אבא שלו, תגרום לו להכיר שפה חדשה. מאז מה שקרה לאבא שלו, כל פעם שהוא התחיל ללמוד שפה חדשה, היה בשבילו עינוי, אחרי הכל, הוא איבד את אביו כאשר למד שפה.
הוא המשיך לדבר לעצמו, בזמן שנופר, אנדרו ובריאן בהו בו.
הוא לבסוף שם לב שהוא שוב מסוגל לדבר פולנית.
"עכשיו אני כן מדבר בלארוסית!" קרא טום.
אנדרו גלגל עיניים בתסכול.
"יופי, עכשיו נצטרך למצוא שפה אחרת שאתה לא מדברת!" קראה נופר.
"אלבנית?" הציע אנדרו.
"המממממ…." אמר טום.
"חהחהחחההה! אתה לא מדבר אלבנית!" קרא בריאן.
"איזה טיפש!" קראה נופר.
"כסיל של ממש" אמר אנדרו.
ארבעתם צחקו, לאור השמש השוקעת.