Drive-פרק 2

'ל:לוסיאנה סופיה מנסון,
מזל טוב! היתקבלת לאונברסיטת לונדון.'

"אימא!אני לא מאמינה!" צווחתי ברגש, "מ-מה כתוב?" אימי הופתעה,

"כתוב שהיתקבלתי!" חיבקתי את אימי ואת מליסה חזק וחזק וירדו לי דמעות מרוב רגש.
"התינוקת הקטנה שלי גדלה!" היא שמחה כל כך.

"טוב בנות אני חייבת לטוס לעבודה,ביי מתוקות." אימי סגרה את הדלת ונסעה לעבודה.
לאחר כמה שניות של שקט מליסה מילמלה,"מזל טוב,סיס." היא חיבקה אותי ועלתה לחדר,
היא קצת נשמעה עצובה…אולי קרה לה משהו?

חשבתי להשאיר אותה לכמה זמן לבד,אז אכלתי לי ארוחת בוקר ואז ראיתי טלוויזיה.
ובקיצור, לא עשיתי שום דבר מעניין.

ופתאום,נזכרתי להיתקשר לחברה הכי טובה שלי בכבודה ובעצמה,
סאם.

צילצלתי עלייה והיא הזמינה אותי גם לביתה.
לקחתי תיק קטן ונעלתי נעלי נייק.

רכבתי על אופניים כי גם ככה הבית שלה לא היה כזה רחוק מ שלי.

צילצלתי על הפעמון ואחיה,ברנדון פתח לעברי את הדלת.
"סמנתה!,לוסי באה." הוא צעק לה מלמלטה והיא ירדה מהקומה וסימנה לי סוג של 'כנסי'

נכנסתי וברנדון סגר אחריי את הדלת.

"היי!" חיבקתי את סאם.
"קודם כל מזל טוב." התנתקנו מהחיבוק ונכנסו לסלון.

"מה מזל טוב?!" ברנדון הופתע,ושילב ידיים.
סאם ציחקקה "היא היתקבלה לקולג'." היא העבירה ערוץ והדליקה MTV
"אה,מזל טוב." הוא הנהן ויצא מהבית.

"מה יש לו?…" שאלתי מבואסת,טוב כן כמו שגילתם אני אוהבת את ברנדון…
רק סאם יודעת על זה,אבל לצערי יש לו חברה שקוראים לה מירנדה.

"מה קרה?! מה את מבואסת, אל תדאגי אני בטוחה שהוא יזחול על ארבע ויציע לך חברות."
"לא נראה לי…" הורדתי את ראשי.

"אויש, נו יאללה בואי נחגוג על זה שאת התקבלת לקולג'!" היא משכה בידי והתחלנו לרקוד,
היא הביאה שתייה וחטיפים ופתאום השיר 'i love it' התחיל להיתנגן בMTV .

היתקשרנו לעוד חברים בשביל לחגוג וחגגנו עד הלילה.

-כעבור חודשיים-

"בוקר…" מליסה נכנסה לחדרי,עם הבעת פנים מבואסת…

"בוק..למה את עצובה?" שאלתי אותה מופתעת וקצת מבואסת.

"אני לא יראה את אחותי הקטנה איזה שש שנים,זה ניראה לך בסדר?!" היא היתרגזה קצת אבל נאנחה על דלת החדר.

"גם אני יתגעגע עלייך, אבל אל תדאגי אני יטוס לפה בחגים ויבקר ואפילו ישן לשלושה-יומים."
אמרתי וקמתי מין מיטתי,חיבקתי אותה חזק , חזק והחלנו לבכות.

"טוב, די היום את צריכה לשמוח." היא חייכה חיוך קטן וירדה לקומה למטה.
אז ככה, עם לא הבנתם אני אמריקאית ואני גרה בטנסי ונולדתי בטנסי.
ואני יגור אצל הדודה שלי, אליסה שהיא בת 26.

כעבור כמה שעות הגענו, וכמעט עלינו למטוס.
נפרדתי מהחברים ומחברותיי וגם מ-חברתי הטובה ומאחותי.
אני ואימיא עלינו על המטוס ונופפתי לשלום.

כעבור שלושה ימים, אימא תיצטרך לטוס בחזרה לטנסי בעוד יומים.
דאי קשה לעבור למקום אחר וחדש אבל בסופו של דבר אני יתרגל לכך…נראלי…

ומה יהיה שם? ואיזה אנשים אני יכיר שם? הרבה מחשבות צצו במוחי,

ואף תשובה לא ניתנה.