פרק 17

29/03/2014 680 צפיות תגובה אחת

"איכס אני לא מאמינה שדור באמת יוצא עם אנסטסיה" אמרתי
"תמר את חייבת לקבל את זה הרי סה"כ בזכות זה שנפרדת משחר הכרת אותי"הוא אמר בגיחוך
"נווו בדיוק בגלל זה"אמרתי בעוקצנות
"סליחההה" הוא אמר ונישק אותי. אני מכורה לנשיקות שלוו
הגענו
" לבית ביי חייםשלי "אמרתי
"ביי יפה שלי" הוא אמר
הייתי עייפה כל כך מהיום הזה רציתי רק ללכת לישון שמתי את הכרית על הראש ונרדמתי
התעוררתי מרעשים חזקים שהיו בסלון הלב שלי דפק התקשרתי לדויד הוא לא ענה המשכתי להתקשר לבסוף הוא ענה
"יפה שלי זה דחוף אני באמצע משהו"
מנקודת המבט של דויד
תמר התקשרה אליי הרבה פעמים אז עניתי
"יפה שלי זה דחוף אני באמצע משהו" אמרתי
"דויד יש מישהו בבית" היא אמרה בבכי
"את בטוחה אולי זה רק דור ואנסטסיה" אמרתי לחוץ
"לאא זה לא הם בבקשה בואא אני מתחננת"היא אמרה בצרחה שקטה
"אל תדאגי אני בא אלייך לא יקרה לך כלום" יצאתי מהבית בלי נעליים לא היה לי אכפת רק רציתי לראות אותה ולשמור עליה רצתי וראיתי שהדלת פתוחה ראיתי בתוך הבית שני מבוגרים
התקרבתי אליהם
"זה לא הבית שלכם אז תעופו מפה בני זונות!"
"זה לא הבית שלו" אחד מהמבוגרים אמר בלגלוג הוא הוציא אקדח וכיוון אלי
"מילים אחרונות" הוא אמר
צחקתי
"מה את צוחק טיפש עומדים לרצוח אותך" המבוגר השני צעק
"אתם חושבים שאני טיפש ולא יביא איתי גיבוי"
מה זאת אומרת אתה מהמשטרה"
"לא אבל כשגיליתי שמישהו נכנס לבית הזה התקשרתי למשטרה" המבוגר ירה בי וברח
מנקודת המבט של תמר
שמעתי ירייה מהסלון הצצתי וראיתי את דויד שוכב שם כולו דם רצתי אליו
" דויד בבקשה תגיד משהו"צעקתי
"אני אוהב אותך" הוא אמר בקול שקט
רצתי התקשרתי לאמבולנס
"אני אוהבת אותך יותר מכל דבר אחר ואתה תתאושש מזה"
הוא לא אמר כלום רק הסתכל עליי העיניים שלו נעצמו והאמבולנס הגיע
רצתי איתם ונכנסנו לאוטו הייתי צריכה להתקשר להורים של דויד
התקשרתי לאמא שלו
"היי נעמה תקשיבי דויד בבית חולים" אמרתי בקול שבור
שמעתי צעקה והיא אמרה לי שהיא באה לשם הטלפון נפל על הרצפה הלכתי לפינה בצד והתחלתי לבכות התפללתי לה' שישמור על דויד שיעזור לו לצאת מזה הרגשתי שמישהו נוגע לי בראש זאת הייתה אמא של דויד
"אל תבכי זה דויד את מכירה אותו הוא חזק"היא אמרה
"זה באשמתי באשמתי הוא שוכב בחדר ניתוח אני הייתי צריכה לשכב שם" אמרתי בבכי
"אל תאשימי את עצמך לכי לשירותים לשטוף את הפנים" היא אמרה
הלכתי לשירותים ורציתי למות אני הייתי צריכה להיות שם במקומו אם יקרה לו משהו אני בחיים לא יסלח לעצמי
יצאתי מהשירותים וראיתי את הרופא מתקרב אליי הלב שלי דפק לא ידעתי מה הוא יגיד התפללתי זה מה שיש לעשות ברגעים כאלה אמא של דויד עמדה לידי והרופא אמר ש….


תגובות (1)

אלוהים שהוא לא ימות תמשיכי עכשיוווווווווווווווווווו

29/03/2014 11:40
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך