האמונה שבלב פרק 1
יצאתי מהבית אומנה המבחיל הזה שחיכיתי כל חיי לצאת משם אני חושבת שבחיים לא הייתי מאושרת כמו עכשיו התחלתי להסתובב ברחוב לראות כל מיני מקומות ודברים חדשים עד שנתקלתי במודעה "לרקדנים התקשרו 0282642898" רציתי להתקשר אבל נזכרתי שאני לא יכולה וחשבתי לעצמי איך מתקשרים וראיתי במודעה שכתוב כתובת "לוי 4" התחלתי לחפש בכל מקום עד שהגעתי לתאטרון ענק
"ווואוווו" נכנסתי לתאטרון ושמעתי מוזיקה ורעש ובלאגן פתאום ראיתי בחור אחד התקרב אליי
"שלום מי את?" שאל
"אני ראיתי את המודעה ורציתי לשאול עם אתם צריכים מישהי לעבוד" אמרתי
"ילדה עופי מפה זה נראה לך כמו משחק ילדים ואנחנו לא צריכים שום דבר" צעק
"אבל…." אמרתי והוא קטע אותי
"את לא מבינה מה זה לעוף או שאני יראה לך בכוח" צעק עלי הסתובבתי עוד קצת ברחוב כבר התחיל להחשיך ואפילו מקום לישון עוד לא מצאתי הסתובבתי עוד והתחלתי ללכת ברגל עד שהרגלים שלי לא יכלו להחזיק עוד מעמד מצאתי ספסל ליד הפארק לקחתי את התיק שלי שמתי אותו ככרית ופשוט נתתי לעיינים שלי לעצם…..
"ילדה קומי" צעק איזה מישהו פקחתי את עייני וראיתי נער בערך בגילי
"מה אתה רוצה?" שאלתי אותו
"שתעופי מפה זה המקום שלנו״ אמר והדליק סיגריה מיהרתי לקחת את הדברים שלי ורצתי למחוץ לפארק
״ילדה חכי רגע״ צעק מישהו הסתובבתי אליו
״מה אתה רוצה״ שאלתי
״את זה״ אמר ומאז לא הרגשתי יותר כלום.
תגובות (2)
תמשיכיייייייייייי
נשמע נחמד, כל הרעיון והסיפור עצמו,
אבל אני אשמח לתת לך קצת עצות לכתיבה, לי עצות תמיד עוזרות :
בשביל ליצור תחושה של סיפור, תוכלי להשתמש טיפה יותר בסימני פיסוק, טיפה להרחיב על כל תיאור, לדוגמה על איך הילדה ברחה מבית האומנה, זה תמיד מרחיב את האופקים ויעזור לך להשתפר בכתיבה !
בהצלחה אהובה !