אהבה מימרחקים

הסיפור שלי מתחיל ממש לא במיתוחנן אני דוד נכדה של חנה לא תכננתי לקרוא את הסיפור הזה ולא חשבתי לעשות את כול המסע הזה בשביל לקיים את הבקשה האחרונה של סבתי זל חנה.
אני קבלתי מיכתב מיסבתי זל ושם היה כתוב את בקשתה האחרונה וכמ את סיפור אהבתה .
האמת שלא ידעתי הרבה דברים על סבתי זל וכול המקרא הזה הפתיעה אותי אך עלי לקיים את בקשתה האחרונה של סבתי חנה זל .
ואני לא יודע אם אחזור או לא לכן אני חייב לשתף אותכם בסיפור הזה כדי שהיה אזה שהוא סימן חשוב ולמידה מקח שיש דברים שאנך חושב מיתכנן ופתאום דברים לא ברורים קוראים טוב אז מספיק עים הפיתפוטים שלי בו ניגש ישר לעניין .
חנה סבתי זל שהיתה בת 17 נסעה עים הוריה לאמריקה לטיול וגילוי תרביות אחרות היא לא חשבה לרגע שמהמסע הזה היא תמצא את אהבתה הנצחית .
וכך קרא היא הגיע אם מישפחתה בשנת 1919. לאמריקה מי אוסטריה באוניה .
אבא של חנה היה סופר שכותב כול מיני סיפורים על דתות ותרביות שונות בעולם וכך קרא שאם האהבה שלו לחקר הזה של תרביות שונות הוא הגיע עים ביתו ורעיתו לאמריקה ושם הם התארחו אצל שבט אינדיני .
חנה היתה נערה סקרנית מאוד היא ירשה תתלונן הזו כמובן מאביה .
בערב שני היא טילה לבדה ליד הנחל יחפה שפתאום ניפצע ברגלה הימנית מקוץ שדרכה עליו בטעות הכאב היה חזק היא ישר התחשבה לה על האדמה והחלה לצעוק לעזרה .בדיוק שם לידה התרחץ לו ניטו נער אימינו הנחש של הצעיף של שבט הבחו
והוא שמע את צעקתה של סבתי זל.
מיד רץ לעבר הקול ששמע והיני הבחין בנערה צעירה יפה ועדינה שבוכה וי צועקת לעזרה .
ניטו לא הבין את השפה של חנה אך הבין את שפת גופה הוא מיד הבחין שחנה ניפצעה מיד ניגש לסוסו וי הביא את סוסו למקום של חנה הרימה אותה על הסוס עלה גם הוא על הסוס והתחיל לדהור חזרה לביתו אך הבית לא היה קרוב ומהערב נהיה לילה והדרך היתה מלאה בסלעים ואבנים והסוס המיסכן ניפצע מחסלי שינתקע וי מיד נפל על האדמה וכעבור דקה או שתים מת .
חנה וניטו נשארו באמצא שום מקום באמצע מקום נודח בלילה בחושך .
חנה החלה לאבד הרבה דם וי היתה קולה רועדת ניטו קרע שרול מהחולצה שלו ואתף את הרגל הפצועה של חנה ועשה קשר חזק בסוף כדי לעצור את הדם הוא החל להוריד תחולצה שלו ולחבק את חנה כדי לשמור על חום גופה מי תוך הזמן הזה נוצר סיפור אהבה הדפים נקרעו לי ולא ברור אך הסיפור הזה נגמר בנהם אך היה מצורף לסיפור הזה מיכתב בשבילי מין בקשה מיסבתי זל חנה לסוע לחמס את בנה העבוד ניקו .
מה מה התחלתי למלמל יש לי דוד ואני לא יודע על קיומו ועוד בשבט אבחו שבט אינדיני 
טוב בקיצור ארזתי לבגדים שלי לתוח תרמיל ניסיתי לי חברת נוסעות ומשם לסדה תעופה ואת הסיפור הזה אני השארתי לאבא שלי יקוב שהוא הבן של לנה סבתי זל משם ועד הלום את ההמשך אתם תכתבו אך המסע הזה מיסתים האים מצאתי את דודי ניקו או לא אולי אני דוד לא קיים וזה זה סתם סיפור בתוך סיפור האמת מה אתם חושבים קוראים יקרים ואך הסיפור הזה יכול להסתים שלכם באהבה לורין