״חבר ילדות״ פרק 26

הסתגרתי בחדרי כמעט שבוע….כולם היו כבר עסוקים בחיים שלהם,לא רציתי שהם ישימו לב אלי בכלל,הייתי יוצאת פעם ב ורק לבית ספר
התקשרתי לאמא שלי מחכה שהיא תענה לי
״הגעתם לתא הקולי של….״זרקתי את הטלפון והנחתי את ראשי על הכרית
מאז אותו היום כבר לא היה לי קשר אם דיין
״אני יוצאת״ אמרתי בקול חלש יודעת שאוסטין בכלל לא מקשיב לי
כשאתחלתי ללכת הרגשתי שמישהו עוקב אחרי,הסתובבתי ולא ראיתי אף אחד המשכתי ללכת
שוב פעם הרגשתי שמישהו עוקב אחרי הסתובבתי וראיתי אותה …… את אליסון
היא עמדה מולי לבושה בג׳ינס וקופצ׳ון שהיה על ראשה היא ביימה חיי ואת וממש רזה
״היי זואי…התגעגת?״,שאלה בחיוך קטן
״אליסון … מה..מתי חזרת,איפה היית ?״,שאלתי בשוק
״לאט נשמה….סתם הייתי חייבת ללכת״ אמרה ונשענה על הקיר
״למה? למה ברחת?״,שאלתי
״סתם ככה…אז מה? החלפת אותי או שנשארת הילדה הקטנה והחמודה?״שאלה והסתכלה עלי
״לא…אני אם השטויות גמרתי״,אמרתי
״אוי נו באמת זואי….היא אפשר לגמור….אל תגידי שלא ניסית לשתות שוב פעם אחת אחרי התאונה….אל תגידי שלא רע לך עכשיו״ אמרה והסתכלה אלי
היא צדקה הורדתי את ראשי
״נו….קדימה אני ואת הולכות לקרוא ת׳מועדון החדש ולהשתכר כמו שלא השתרכנו בחיים״,אמרה בחיוך
״לא….אמרתי לך הפסקתי אם השטויות….״,אמרתי
״נו זואי למה כל זה,סתכלי על עצמך עוד דקה מתייאשת ומסוגלת לחתוך או להתאבד…..זה יעשה לך טוב באמת..״ אמרה והתקרבה אלי
״הבטחתי לאוסטין שאני הפסיק אם כל השטויות האלה״,אמרתי
״כן ומה הוא עושה במקום? הולך אם חברה שלו ושוכח אותך,הוא לא שם אליך לא אכפת לו ממך בכלל״,אמרה
חשבתי לעצמי שוב..אני כל כך עייפה כמה אפשר באמת לסבול?