'אני מצטערת'

אני לא יודע למה,
אבל החלטת לבדוק עם קיבלתי הודעות חדשות.
דבר שהוא מטומטם, כי חוץ ממנה,
איש לא שולח לי דבר, והיא אמורה לישון עוד לפחות שעתיים.
אך שם זה היה,
טקסט קצר, רק שתי מילים.
'אני מצטערת'
לקח זמן מה למילים להסתדר בראשי,
אך ברגע שקראתי אותן, התחלתי לרוץ.
היא לא באמת עושה לי את זה,
היא פשוט לא.
אלוהים, כמה מטומטם הייתי.
ברור שהיא עושה את זה.
אבל היא לא עושה את זה לאנוכי,
אלא לעצמה.
ואני, רק נזק משני.
הדבר שיקרה לי, הוא כמו רעידת אדמה משנית.
או כך כנראה היא חושבת.
כי האמת, שברגע שאני אמצא אותה שם ללא רוח חיים,
זה יהיה הסוף שלי לא פחות משזה היה סופה.
באמצע הריצה, קיבלתי הודעה נוספת, ובזמן שניסיתי להוציא את הטלפון,
מעדתי וסיימתי על הרצפה, לא מודע רגעית למה שקורה סביבי.
זאת הייתה חצי שנייה מדהימה.
אך אז נזכרתי והרמתי מהר בשביל לקורא את ההודעה האחרונה שאקבל ממנה אי פעם.
'אני אוהבת אותך, תמיד אהבתי ותמיד אוהב'
ברגע כי קראתי את ההודעה, ידעתי שזה הסוף,
ידעתי שאני לא אגיע בזמן ולא חשוב כמה אנסה.
אני איחרתי.
וכול מה שנשאר לי, זה למצוא את גופתה הדוממת.
לרגע, כשראיתי את הגופה לראשונה, ממש הצלחתי לשכנע את עצמי שהיא רק ישנה.
אבל, ברגע שנגעתי בידה הקרירה, ידעתי שאני משטה בעצמי.
היא מתה.
והכול מה שיכולתי לעשות, היה לשכוב שם לידה,
במשך שעות אולי, ולבקש את סליחתה,
על כך שלא הייתי סיבה טובה מספיק בשביל להישאר בין החיים.