הדרך אל הדרקון הוולשי – פרק 48
"זה הקן של הדרקון, חייב להיות" אמר אנדרו והצביע כלפי מעלה, אל עבר המאורה של הדרקון.
"שם?" שאל בריאן "מעולם לא שמעתי או ראיתי."
"היית תקוע בחדר צדדי כל הזמן, לא?" שאל טום.
בריאן החליף איתו מבט והוא סקר אותו מלמעלה למטה.
"בכל מקרה" אמר אנדרו "עכשיו הוא לא שם, אז אולי כדאי פשוט לחכות."
"בסדר" אמר טום.
אוון ופרל דיברו בפינה בצרפתית, אל מול שולחן עשוי עץ מהגוני בצבע חום ממורק.
טום ובריאן שוחחו זה עם זה והוא תיאר לו את בולגריה בפרטי פרטים.
נופר ישנה בפינה, ואנדרו הרגיש בודד. הוא התיישב על הרצפה ובהה בקיר, ודמיין לעצמו דמיונות. אותם חלומות שכל כך רצה שיתגשמו. הוא רצה לבכות ואז נזכר לפתע באחותו. הוא נזכר במכתב. הוא חיטט בתיק שלו עד שלבסוף שלף את המכתב ממנה:
"אנדי שלי, אני כל כך אוהבת אותך, ואני יודעת שבתור אחותך הקטנה, אולי אני משגעת אותך לפעמים, אבל אני מקווה שלא. אנדי, שתדע לך, שהימים בלעדיך, לעולם אינם אותו הדבר. אתה הופך אותם למיוחדים בזכות מי שאתה, ואתה קסום, במלוא מובן המילה. אני אגלה לך סוד. ההורים שלנו סיפרו לי על חצויים והכל, ולך לא, כיוון שהם ידעו שאתה קיבלת כוחות מיוחדים. אני לא. אני מאז ומתמיד נשאתי אליך עיניים כגיבור שלי, ואני לא מאוכזבת ממה שאני רואה. אתה אולי לא חצוי, אבל אתה לא פחות גיבור. בבקשה, לך, תעשה את הכי טוב שלך. תצליח, תנצח, תביא גאווה לפירמה, ואל תשכח שיש לך אחות שאוהבת אותך ומחכה לך שתחזור מהמשימה, עטור ניצחון, ומנצח. אני אוהבת אותך יותר מכל דבר אחר, ואני לא יכולה לחכות לפגוש אותך מיד אחרי שתנצח את הדרקון, אבל אל תבוא מיד הביתה. הישאר במחנה, תוכל קצת להשוויץ, תראה להם מה משפחת וגה מסוגלת לעשות. תראה להם שגיבורים טובים יותר מחצויים ושאתה גיבור בדרך שלך. אני גאה בך כל כך, אפילו שלמען האמת, אני הצעירה. אני מקווה לחבק אותך ממש בקרוב, ואני סומכת עליך.
אוהבת כל כך, ג'ולייט."
העיניים של אנדרו התמלאו בדמעות של התרגשות, והוא הרגיש בלבול עז. הוא הרגיש כאילו מחסום שהיה עצור בו נפתח. כאשר ראה שוב את כתב היד המסודר והנטוי של אחותו הקטנה, הוא הבין פתאום כמה הוא מתגעגע אליה, ועבר רק יום אחד מאז שראה אותה. תחושת הזמן שלו אבדה לחלוטין. רק לפני שלושה ימים בכה באולם ספורט, ועכשיו הוא גיבור. רק לפני שלושה ימים, הוא היה המפסידן, ועכשיו הוא היה נכד של שני אלים.
אנדרו חייך לעצמו חיוך וטמן את המכתב בתיק שלו, בדיוק כאשר נופר התעוררה.
"היי נופר" אמר אנדרו בחיוך רחב.
היא חייכה אליו.
סופסוף אנדרו הרגיש ביטחון, שוטף אותו כמו מפל מים אינסופי.
טום עבר לדבר בבולגרית, וגל יחיד קטן של קנאה החל לשטוף את אנדרו אבל הזרם פסק לרגע, כאשר הביט בעיניה החומות כמו קפה של נופר.
כן, לדבר במגוון שפות זה מגניב, להילחם בחרב זה מעולה, ולהיות כל כך נהדר כמו טום, ובכל זאת, אנדרו הרגיש לראשונה נחוץ, והכל בזכות אחותו הקטנה.
אוון ופרל שניהם צחקו ממשהו שאוון אמר. ואז הם שמעו את הקול.
תגובות (0)