כבשתי אותך!! פרק 19: שפיות בין גן עדן לגיהינום

——-לירז———
התעוררתי מרגישה זרועות גדולות מחבקות אותי ראיתי את פניו הישנות של אטיאס, ילד טוב כשהוא ישן ראיתי את רטמיר קם. ורמזתי לו על שקט ורמזתי לו עם הידיים על שיניים שיביא משחת שיניים הוא קלט אותי ישר וחייך. הוא התקרב מורח עליו את המשחה.
"עכשיו תורך את יודעת מה לעשות," הוא לחש בחיוך.
ליטפתי את פניו מרמה אותו ברכות שלי התקרבתי לאוזנו של אטיאס וצרחתי. "אטיאס תתעורר!!!" הוא קפץ נוגע בפניו מורח את משחה על פניו.
"מה את צורחת על בוקר סאמק!!" יואל צעק וראה את משחה והתחיל לצחוק חייכתי ונפתלי קם אחריו.
"מה את צורחת ינעל החותך," הוא אמר וראה גם והתחיל לצחוק. "נראה שהמלאך בלבן נישק אותך עם אודם לבן!!" אמר מצחקק צחקתי גם ורטמיר צחקק. אטיאס הביט בעצמו וגיחך.
" אני אומר הגיעה הזמן שלי לעניש אותך על הבדיחה הלא מוצלחת שלך!!" אטיאס אמר משכיב אותי בכוח והתקרב אליי ורצה למרוח את משחה על פני בעטתי לו בין הרגליים."אוח.. יא בת זונה!" קמתי ישר חומקת מאחורי רטמיר מחבקת אותו כשהוא רצה לתנקם בי רטמיר הביט בי וחייך.
"אטיאס תעזוב אותה אתה אשם האמתי חטפת את הבחורה הלא נכונה," רטמיר אמר עומד עם בוקסר בלי חולצה עדיין רק עכשיו שמתי לב סאמק גם אטיאס היה ככה. אבל גופו עצום ויפה כאילו התאמן כל חיי. חיבקתי את רטמיר שחייך רק.
"היא הולכת לשלם על כך זוז רטמיר!" הוא אמר לו ראיתי בעיניו של אטיאס זעם כל כך עצום כשהביט ברטמיר ואחר כך בי.
"רטמיר חמוד מאמי הצילו," אמרתי מחבקת אותו בחוזקה אטיאס נראה להוט מזעם.
"תברחי מאמי הכל איתי יהיה בסדר," הוא אמר דוחף אותי לדלת רצתי בשש בבוקר למגורים שלי כשאטיאס כבר התכוון לצאת אני הייתי בצד השני של מסדרון הייתי עדיין מסוחררת חלשה אבל ברחתי לחדר. תודה לך רטמיר איזה מאמי הציל אותי לא התנהג כמו מניאק חבר אמיתי.

——עדי——-
סעמק עזבו את הבדיחה המזדיינת שלה והבעיטה שלה בביצים שלי, זה כלום כשראיתי איך היא מחבקת אותו זה הדליק אותי אכושרמוטה איך היא מחבקת אותו ברכות שלה. אותי אף פעם היא לא חיבקה ככה הכי הרג אותי הוא חצי ערום מולה והיא חיבקה אותו. והמניאק הקטן נתן לה לברוח.
"תרגיעה אחי זו היתה כולה בדיחה לא ידענו שתקח את זה קשה!" רטמיר אמר לבוש בתלבושת.
"היא נמרחה עליך כמו זונה זה מה שמעצבן עלק שומרת נגיעה." אמרתי לו עצבני רטמיר התקרב אליי ותפס בחולצתי בזעם ראיתי את זעם בעיניו הוא היה עצבני אכושרמוטה.
"אל תגיד אליה דברים כאלה חתיכת בן זונה הבחורה הזו יותר נקייה ממך אל תשכח מי אתה ומי היא. כן היא חיבקה אותי עם זה מדליק אותך היא חיבקה אותי כי בוטחת בי מה שבך היא לא יכולה!!!!" הוא אמר בזעם ושחרר אותי דוחף.
"חתיכת בן זונה אמרתי לך לא להתעסק איתה היא שלי!!" אמרתי בזעם עצבני אכושרמוטה.
"אז תתנהג אליה כמו שהתנהגת למאיה תתנהג אליה יפה ולא כמו בן זונה!!!" הוא אמר כועס מאוד ואני להטתי מזעם סאמק למה הוא חייב להזכיר אותה בכל פעם לקחתי את אייפון ויצאתי מהחדר טורק את הדלת סעמק כל פעם הם מזכירים לי אותה. כל פעם מחדש בלעדיה לא קיים בשבילי כלום סעמק מה הוא עושה איתי בגלל איזו בחורה שאני רוצה בתור גוף קודם ואחר כך בתור נשמה.

——רטמיר——-
"למה אתה זורע מלח בפצעים שלו אתה יודע עד כמה מאיה היתה חשובה לו, מה אכפת לך בכלל מהבחורה הזו או שאתה גם נדלקת אליה היא רק סטוץ בשבילו." נפתלי צעק אליי רק סטוץ סעמק היא לא סתם סטוץ?? לא היא ממש לא מהסוג של זונות היא ילדה טובה נקייה מכל בחורה שהכרתי.
"סתום את הפה שלך שם נפתלי שמעת איך הוא מדבר אליה ומתנהג אליה הוא לא מכבד אותה בכלל ואתה יודע מה על הזין שלי הפצעים שלו. אם כל זה שהיא משתדלת לא להראות עד כמה הוא מלהיט אותה מעצבים ופוגע בה, גם לה מגיעה כבוד היא לא עוד סטוץ היא לא זונה היא מתנהגת כמו בחורה טובה. ואתה יודע מה היא מחזירה לו באותו מטבע עם כל זה שהוא חבר שלי היא צודקת. שיעזוב אותה אם היא רק סטוץ כי היא לא זונה היא יותר מזה היא ילדה טובה ואני מכבד אותה!!" אמרתי להוט מעצבים. "כמו שתימור ילדה טובה היא מאותו הסוג רק שהיא מרדנית יותר!!" אמרתי להם והלכתי משם סעמק עלק עוד סטוץ אותה הם לא יהרסו פשוט לא אתן לזה לקרות.

——-לירז——
ישבתי בחדר וסיפרתי להן מה קרה ולאן נעלמתי הבנות הביטו עצבניות על תימור שהביטה בי בקור. "מה את חושבת שאת עושה כוסאמא שלך את נתת לו לקחת אותה!!!" גל צעקה עצבנית אליה מאוד.
"חתיכת בת זונה היא אתמול הגנה על התחת שלך שהרוסי הבן זונה שלך לא ייגע בך וככה את מחזירה לה חתיכת כלבה!!!!!!" נטלי צעקה אליה.
"תרגיעו שניכן, היא לא אשמה מה היא כבר יכלה לעשות אטיאס הוא כמו אח שלה היא נאמנה לו ידעתי זאת מה שנעשה נעשה לפחות הבן זונה לא אעז לגעת ברוך ה' ואני חולה." אמרתי להן מרגיעה אותן מתרחקת מתימור.
"תשמעו אני אלך עכשיו לנטול את התרופות שלי יום ראשון אנחנו יוצאות תגידו לניקול ולוסיאנה." אז נשמע דפיקה ראיתי את לוסאינה וניקול נכנסות להן.
"היי מתוקה מה שלומך?" ניקול שאלה מחבקת אותי.
"בסדר מאמי אני ממליצה לך להתרחק אני חולה עדיין, רק עכשיו דיברנו עליכן ובדיוק נכנסתן." אמרתי שמתי לב בחיוך היא התרחקה לוסיאנה חייכה אליי מחבקת קלות גם.
"באמת ועל מה בדיוק נשמה?" היא שאלה קורנת מאז שלקחתי אותה לקניון אני והבנות חיזקנו את הביטחון שלה וסגנון הסטייל שלה והכל בה.
"טוב החלטתנו לצאת בראשון הרופאה אמרה עד שישי אקח תרופות ויאללה אני חוזרת," אמרתי להן בחיוך הן חיבקו אותי צוחקות.
"יש בלעדייך לא אותו דבר שם," ניקול אמרה בחיוך.
"תגידי שוב מסע קניות ארוך יהיה לנו בראשון?" היא שאלה מתרגשת בחיוך.
"מאוד! עוד מעט הנשף לא?" גל אמרה בחיוך מתגאה.
"מגניב!!!" נטלי צעקה בחיוך.
"אז מה נדפוק כניסה אה!" ניקול אמרה לי מחייכת.
"כן ועוד כי אנחנו נגד הזרם אנחנו נהיה הכי סקסיות בנשף הזה וכל הבנים של התיכון יהיו עבדים שלנו!" אמרתי בחיוך מתנשא שלי תימור הביטה בנו מבודדת לא דיברה איתנו שתקה הרגשתי רע בנוגעה אליה. "תימי בא לך לאצטרף למסע?" שאלתי אותה בחיוך קמה מתקרבת אליה.
"לא," אמרה לי בחיוך שלה שלא הגיעה לעיניה.
"בואי יהיה כיף נעשה כיף ביחד נו צטרפי בלי סירובים נו!!" אמרתי מושכת אותה לקבוצה.
"טוב יא חתיכת חופרת בסדר אני מצטרפת למסע הקניות לנשף ולכניסה היפה שלכן!!!" היא אמרה לי.
"לשלנו של כולנו שהיא גם שלך!" גל אמרה לה. "טוב בנות להתכונן אני הולכת להוציא עם לוסיאנה אישורים לנו לראשון לכל היום!" גל אמרה תופסת בידה של לוסיאנה והן הלכו.
"טוב נפגשות אצלנו תימי איך את באיפור?" שאלתי אותה בחיוך.
"טובה מאוד את רוצה שאני אאפר אתכן?" היא שאלה.
"כן," אמרתי לה.
"טוב," היא ענתה.
"נטלי את תבחרי צבעים יפים לשיער שלנו," אמרתי לה בחיוך סמכתי על נטלי היה לה חוש טוב בדברים כאלה.
"מתאים כרגיל," היא אמרה בחיוך.
"אני ואת מיבנות יותר בסטייל של בגדים וכאלה זה התפקיד שלנו," ניקול אמרה נותנת לי כיף.
"וגל ולוסיאנה יצבעו את שיער במצ"ש (מוצאי שבת)." נטלי אמרה בחיוך.
"יופי צריך להזמין תור לפידיקור ומניקור בעוד שבועיים ושיסדרו לנו תסרוקות מהממות," תימור אמרה לנו מזכירה זאת.
"תימי אל תדאגי בעניין יש מספרה כאן בעיר מהממת שם יש ספריות ומעצבות פידיקור מניקור טובות אני התקשר לנילי מנהלת הסלון היא מדהימה." אמרתי להן הן חייכו.
"טוב, אנחנו בערך מסודרות לקראת הנשף הסתיו הוא בתאריך בעשירי לאוקטובר," ניקול אמרה בחיוך גאה.
"למסע!!!" צעקנו צוחקות.
"תימי אנחנו הולכות למאק שם יש איפורים טובים," אמרתי לה בחיוך. אז נשמע דפיקה בדלת.
"כן," צעקתי אז ראיתי את רטמיר נכנס מבטו היה אליי ראיתי משהו לא בסדר בעיניו.
"לירז אפשר שנצא לדבר שנייה?" הוא שאל אותי נטלי קפצה על רגליה.
"לא היא לא מתקרבת אל החבורה המטופשת שלכם!" היא אמרה הורדתי את ידה והושבתי אותה.
"נטלי זה בסדר רטמיר נחשב לחבר טוב," אמרתי לה ותפסתי בידו יוצאת איתו הן הביטו בי בהפתעה. יצאנו למסדרון הלכנו לגג של האקדמיה ישבנו שם ראיתי את פניו העצובות הוא חיבק אותי קלות. הופתעתי אבל שמרתי על ארשת פנים רגועה מביטה בו.
"מה קרה לך רטמיר למה יש לי הרגשה שאתה פגוע?" אמרתי לו ראיתי שהוא עצבני ועצוב.
"אני מכבד אותך רציתי שתדעי את נחשבת אצלי לחברה אל תדאגי אני לא אתן לו להרוס אותך." הוא אמר קולו היה חמום מלא זעם.
"תרגיע רטמיר אל תדאג אני כבר התנקמתי בו זוכר?" אמרתי לו בחיוך הוא צחק נזכר במשחה.
"רטמיר בעתיד מצפה לו מתיחת המאה הוא יצטער על כך שהוא אעז להוציא אותי מהחדר אתמול," חייכתי עליו הוא צחקק.
"ראית את פניו של אטיאס הוא עוד שנייה שרף אותי מילה הוא מאוד כעס על כך שאת חיבקת אותי ככה." צחקקתי מחייכת עליו חיוך פראי.
"נראה לך הוא בטח יותר על העצבני על הבעיטה שדפקתי לו הוא לא ציפה לכוח ממני." חייכתי עליו אומרת מצחקקת.
"את באמת עשית משהו שלא היית צריכה לעשות עכשיו רק הדלקת אותו יותר," הוא אמר לי.
"טוב מתוקה אני צריך ללכת כבר ללימודים המזדיינים האלה נתראה," אמר עוזב ידעתי שהצלחתי לעלות לו את המורל ירדתי הולכת לכיוון החדר כשנכנסתי רציתי ישר לצאת ראיתי אותו יושב לו בחדר שלי. כשהתכוונתי לצאת הוא סגר את הדלת בעיניו זעם הוא נגע בפני.
"איפה היית?" הוא הביט בזעם והיה לו ריח אלכוהול זה רק אעלה לי את מורל לשבור אותו.
"לא עניינך אידיוט," אמרתי מנסה להרחיק את ידיו מגופי שהחזיקו בי בכוח צמוד לדלת.
"אני לא צוחק איפה היית?" הוא צעק עצבני הרגשתי את הזעם שלי מתחזק ידעתי שבכוח אני לא יכולה להשתמש אני עדיין חלשה עוד לא היה בי כוח. שמתי את ידי על פניו מלטפת אותו ידעתי שזה יעבוד אבל ידו עצרה את ידי הוא שם את ידו מעל שלי ידיו חזקות.
"תפסיקי לרמות אותי יזראילוב לא ילך לך הפעם," לא ילך לי אוקיי אתה ביקשת על החיים ועל המוות בעטתי בו בכוח השתחררתי בורחת לכיוון דלת השירותים אבל הוא תפס אותי בכוח.
"את לא תצליחי להתחמק את עדיין לא הבנת את תהיי תחת שליטתי את רק עוד אחת את חלשה…" הוא אמר לי בקול המאיים שלו נשמתי עמוק חושבת אני מורדת לחשוב מחוץ לקופסה.
"מי אמר?" אמרתי בחיוך פראי הוא הצמיד אותי עליו בידו היה אולר הוא הצמיד לצווארי. הוא היה שיכור הבן זונה הזה מאוד מטורף.
"מה את עכשיו חושבת יזראילוב?" הוא אמר הבטתי בו בקור לא הראיתי לו כל רגש הרגשתי שאני על סף תהום ידעתי שאני חייבת להיות חזקה. החזקתי את עצמי באותה הבעה פראית.
"כן ממש מפחיד רגליי רועדות אטיאס אתה לא תעז ואם תעז אתה כבר תראה מה אני אעשה לך," אמרתי לו בקול קר ותוקפני.
"אני ועוד איך אעז!" הוא פצע את עצמו מול עיני נשמתי עמוק הייתי בהלם הוא פצע את את עצמו בגופו בחוזקה שלו הייתי בהלם עדיין ראיתי את כמות דם גדולה. הו אלוהים הוא השתגע תרגעי את יודעת הוא שיכור את יודעת מה לעשות במצבים כאלה. כל דמו על שמלתי תפסתי את ידו בחוזקה כשבידו אולר.
"אטיאס אתה מזוכיסט או בן אדם?" שאלתי אותו הוא ביט בי בעיניים זועמות פראיות, הוא התפס אותי מפיל אותי על המיטה שלי הוא היה מעליי.
"מה זו השאלה הזו?" הוא שאל אותי נוגע בפני הוא התקרב אל שפתיי.
"אתה שיכור וחוץ מזה אתה חולה אל תתקרב אליי," דחפתי אותו ללא רחמים דמו על גופי הוא לא זז מטר והתקרב אליי יותר.
"לירז לא שאלתי מה את רוצה או חושבת." ונישק אותי בכוח ניסיתי להתנגד דחפתי את פניו ממני.
"אל תאלץ אותי לפגוע בפצעים שלך עוד יותר תפסיק אתה מטורף!!" צעקתי מרחיקה אותו ממני. הייתי מכוסה בדמו שזרם קמתי לחצי ישיבה רצתי למגירה הראשונה שלפתי תחבושות שהיו לי ליתר ביטחון לטיולים ולאיגרוף. "תוריד את החולצה מפגר!" אמרתי הוא חייך אליי חיוך פראי שלו.
"את רוצה בסופו של דבר?" התעלמתי מדבריו לא היה לי חשק לדבר או לשמוע מהמפגר השיכור הזה מולי. הוא הוריד מקשיב לי טיפלתי בפצעיו הכנסתי אותו לחדר אמבטיה מכניסה אותו עם הבגדים והדלקתי את הברז.
"מה את עושה כוסאמק," הוא אמר התעלמתי מהערה שלו הוא התעורר מהשכרות שלו יצאתי מהמקלחת.
"לירז…" הוא נשמע מופתע הוא יצא רטוב מביט בי יצאתי מחדרי הלכתי לחדר שלו רצה לחדר שלו חיפשתי בגדים לא שמתי לב לדם. מצאתי חולצה ואיזה מכנס ובוקסר גרביים ויצאתי רצה לחדר שלי למזלי אף אחד לא היה במסדרון. נכנסתי לחדר מושיטה לו בגדים וסימנתי לו להיכנס למקלחת. הוא הביט בדם מופתע לגלות על גופי.
"מה קרה לך מי עשה לך את זה?" הוא שאל בהלם ממה שראה.
"זה הדם שלך כי אתה חתיכת בן זונה טיפש שדקר את עצמו כמו מטורף לך למקלחת." אמרתי לו בזעם בקולי לא רציתי לדבר איתו הוא מפגר חולה אני לא מאמינה שאני חושבת על זה ככה הוא מפחיד אותי למוות בתוכי פחדתי מאוד לא לחיי רק פחדתי שהוא יהרוג את עצמו הוא איבד הרבה דם. אני לא מבינה למה הוא כזה מפגר הוא דפוק הוא היה חייב.
הוא יצא מהאמבטיה מביט בי החלפתי את השמלה עד שהיה שם לבשתי חולצה שחורה ומכנס שחור עד הברך.
"למה התכוונת כשאמרת שזה הדם שלי ואיך הגעתי למצב הזה?" הוא שאל אותי.
"אני לא רוצה לדבר על זה לך לחדר שלך אני רוצה לנוח." אמרתי לו הוא התקרב ואני התרחקתי ממנו. "לך אטיאס תירגע הכל בסדר לך!!" הוא הנהן ויצא.

——–עדי———-
הבטתי בעיניה ראיתי בהן עצבות וכעס זעם כל כך חזק אני לא זוכר דבר, כוסאמק עד כמה הרסתי היום מה עוד אני מאבד את קירבה שלי אליה היא יותר ויותר קרה. הו אלוהים אני מתחנן שרק לא אאבד אותה עכשיו היא מרפא את נשמתי את ליבי הפצוע.