למה להיות דומים?
הדמעות ירדו במהירות רבה.
אפילו שלא הייתי עצובה.
חשבתי שבאיזה מקום בעולם.
זקוקים פתאום לכולם.
ורק אני לא שייכת לאף אחד.
לא אהובה אפילו על ילד אחד.
בלתי נראית בחיים.
יודעת שאהיה שייכת לאנשים.
כשאתחיל להיות דומה להם ולא לי.
כתבתי ביומן על כל מה שקרה.
למה לי להיות דומה?
במה רע להיות שונים?
אפילו שזה יכול להציק לפעמים.
כל אחד מיוחד בדיוק כמו שהוא נולד.
שיישאר תמיד מיוחד.
בשבילו או בשבילי… תמיד אהיה מיוחדת בדיוק כמו שאני.
תגובות (3)
יפה! אבל יש לך אותי… או שאפילו אני כלום?
"כי כול אחד הוא מיוחד" את יודעת מאיפה זה?
(רמז: תבדקי על דעתך בספר 1948 ותביני מה הרוע הגדול בלהיות שונה)
יש רוע אין רוע בלהיות שונה… לדעתי אותו דבר. אני חושבת ששני הדברים הללו גרועים וטובים באותה מידה.