אני צפרדע

"את כול-כך יפה"
אתה אומר ומלטף קלות את לחיי.
"אני צפרדע" אני עונה לך, ומתרחקת.
אין לי מושג מה עשיתי שאתה מגיע לי, אבל אני יודעת שזו כנראה טעות
ושאפילו אתה תבין את זה בקרוב, לא חשוב כמה מאוהב אתה חושב אתה.
"סליחה?" אתה שואל, ומקמט את מצחך, מבולבל,
לא מבין מה זה קשור.
"ואתה יודע מה אומרים על צפרדעים יפות?"
אני שואלת ומתעלמת מתגובתך.
"מה?" אתה שואל, מחליט לזרום עם השטויות
שיוצאות מפי.
אך למרות שנראה שאתה חושב שאלו שטויות,
מבטך אינו משתנה.
הוא נשאר אוהב ומעצבן כהוגן.
"שככול שהן יפות יותר, כך הן קטלניות יותר"