"חבר ילדות" פרק 24

הימים עברו,לא דיברתי כל כך הם דיין הוא היה עסוק אם האמנדה שלו,כולם היו בזוגיות שלהם,לא רציתי להפריע להם,הסתגרתי בחדרי
שמעתי דפיקה
"מה?",שאלתי בכלל לא קמה כדי לפתוח
"אה..זואי זה אני",שמעתי את קולו של דיין
קמתי מהר מסדרת את עצמי קצת ופותחת את הדלת
"היי…",אמר בחיוך קטן
"היי",עניתי ביבוש
"אפשר לדבר איתך?",שאל
"כן..",פתחתי את הדלת וסימנתי לו להכנס,הוא נכנס וישב על מיטתי
"בואי….אנחנו צריכים לדבר",אמר וסימן לי לשבת לידו
ישבתי לידו,מורידה ראשה ומחכה שידבר
"אני ואמנדה זה סיפור ששיך לעבר….הכרנו בגיל 15 והתאהבנו לא נפרדנו עד היום שהייתי צריך לעזוב…..זה קרה באותו ערב שההינו אמורים להיפרד…..אבל אני מבטיח לך שכלום לא ישתנה בינינו,גם הם התינוק הזה הוא שלי,זה לא אומר שאני ואת ניפרד,אני אוהב אותך",אמר ובמילים האחרנות שהוא אמר שם את ידו מתחת לסנטרי והסתכל ישר לתוך עיני
"זואי תגידי משהו אני מתחנן",הסתכל לי בעינים ואמר
"אתה…אתה עדיין אוהב אותה?",שאלתי
"לא..אמרתי לך זה סיפור ששיך לעבר,כלום לא ישתנה בינינו",אמר
"אבל..אתה בטוח שהתינוק הוא ממך?",שאלתי
"כן…",ענה
"אוקיי..",אמרתי בקול חלש והורדתי את ראשי
"אני אוהב אותך",אמר הרמתי את ראשי מסתכלת עליו
נישקתי אותו וחייכתי

מנקודת המבט של אמנדה

כשישבתי בסלון רואה טלוויזיה,הנייד של דיין צלצל,ראיתי שזאת הייתה זואי,מגעיל לראות שהם מאושרים ביחד,היא בחיים לא תקח לי את דיין,מחקתי את השיחה ואת ההודעה שהיא השאירה
דיין ירד
"היי…מישהו התקשר?",שאל
"אמ..לא",חייכתי
הוא קם והכניס תמפתחות שלו בכיס,ידעתי שהוא שוב הולך לפגוש אותה,הייתי חייבת לעצור את זה
"איי!",התקפלתי מכאב מסתכלת אם הוא מתקרב
"אמנדה היי?..מה קרה?",התקרב אלי ושאל בדאגה
"כלום כלום…הכל בסדר",אמרתי
"את בטוחה?,אני אולי הבטל את היציאה",אמר
"לא תלך הכל בסדר",אמרתי יודעת שהוא לא ילך
"את בטוחה..?",שאל
"כן…לך תפגוש אותה הכל בסדר",אמרתי
הוא קם והתקרב לדלת,עשיתי את עצמי שוב מתקפלת מכאב ומוציא חיוך מזויף
"את יודעת עזבי…אני הגיד לזואי שנבטל להערב",אמר והתקשר אליה
אחרי 10 דקות הוא חזר וישב לידי
"מצטערת…לא היית חייב להישאר",אמרתי
"זה בסדר היא הבינה",אמר
הוא קם שוב ולקח בירה,הביא לי פחית קולה
"אוקי לא נשאר בלי לעשות כלום אני הוריד סרט ונרא,אה..ומחר נלך ביחד לרופא",אמר
"מקובל עלי",חייכתי
ראינו סרט ואכלנו פיצה,אחרי שנגמר הסרט נשכבתי ורגלי עליו
"אז מה?,זואי סלחה לך מכל זה?",שאלתי
"כן..היא בסדר אם זה",ענה
"זוכר את המריבה הראשונה שלנו?,התעצבנתי אליך בגלל שהעיפו אותך מהלימודים",צחקתי
"אך אפשר לשכוח,לרגע חשבתי שאת ואמא שלי החלפתם בגוף,עשית לי קריזה בכל הבית ספר" צחק
צחקנו כל הערב ואז נרדמנו

מנקודת המבט של זואי

ברגע שסגרתי תלוקר סשה עמדה מולי אם חיוך גדול
"מה את רוצה הפעם סשה?",שאלתי
"סתם….מה איפה חבר שלך?,כבר בגד בך אם אחר",אמרה וצחקה
"תגידי אין לך חיים?,מה הבעייה שלך כבר? רדי מימני תעשי לי טובה",אמרתי
"אבל מה זואי אני דואגת לך באמת,שמת לב שאת מבריחה גברים,מה כבר עשית?",שאלה וצחקה וחברות שלה אחריה
המשכתי ללכת לא מיתיחסת אליה בכלל
נכנסתי לכיתה רואה את דילן מתנשק אם אשלי,זה היה כמו סיוט לרגע,יצאתי מהכיתה והולכת לשער יוצאת מהבית ספר,רציתח לראות את דיין וזה היה עוד יותר גרוע,כשנכנסתי אליו ראיתי אותו ואת אמנדה מחובקים וישנים ביחד,רציתי למות כבר,כמו מפגרת הפלתי כמה דיסקים וזה העיר אותם
"זואי?",התעורר דיין וקם מסתכל אל אמנדה שקמה גם
"סליחה שהפרעתי לכם..תחזרו לאיפה שהייתם",אמרתי יוצאת מהבית במהירות
"זואי חכי דקה…",רץ אחרי דיין ועצר אותי
"עזוב דיין,די כבר",דחפתי אותו מדרכי
"זה לא מה שאת חושבת…בסך הכל נרדמנו",אמר ותפס אותי
"כן ומה אלה?,פעם קמים ביחד ויום אחד,אתם תמצאו תצמכם במיטה ושוב פעם ההסברים שלך,די זה מספיק כבר",אמרתי בדמעות והלכתי
נכנסתי לבית רצה לחדרי בדמעות ונועלת את הדלת…