מעיל גשם צהוב ~ פרק 6
התעוררתי למשמע הזימונית שלי. אני לא מאמינה. הייתי עירומה, לא הייתה עליי אפילו פיסת בד אחת. חוץ מהשמיכה כמובן. הצצתי לראות מי היה הגבר שאיתו ביליתי את הלילה, כי הייתי כל כך שיכורה, וראשו היה מכוסה.
אלוהים אדירים!! ג׳ו? ג׳ו?! אני לא מאמינה. אני לא מאמינה. אני לא מאמינה. אני עדיין מנסה לעכל. התלבשתי מהר וברחתי, נסעתי לעבודה.
התקשרתי לשר. הייתי חייבת לדבר איתה. שמתי את השיחה על רמקול, כי הייתי באוטו.
״היי שר״
״היי״ היא ענתה קצת מעוצבנת.
״אני.. אני שכבתי עם ג׳ו״ אמרתי.
״את מה ?!?! ״ היא ממש צעקה.
״כן.״ עניתי בפשטות.
~~נ.מ שר~~
״בוקר״ אמרתי לג׳ים, ונישקתי את שפתיו.
״בוקר טוב יפה שלי״ הוא ענה.
״ואיך התינוק המתוק שלנו?״
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
חזרתי הביתה, מצאתי את שר בוכה.
״שר?״
״מה קרה?״ שאלתי. היא פשוט ייבבה כמו תינוק. זה היה נורא לראות את זה. לא יכולתי לראות אותה ככה, שבורה.
״ג׳ים ואני רבנו. ״ היא אמרה, כשלפני כל מילה היא לוקחת אוויר תוך כדי בכי.
״לא נורא. אתם תצאו מהמצב הזה. לא יכול להיות שזה ריב כל כך גדול.״ אמרתי ומשכתי בכתפיי.
״לא. אני לא דואגת בגלל הריב.״ היא אמרה. רגע, מה זאת אומרת?
״מה?״ אמרתי וכיווצתי את הגבות שלי כלא מבינה. כי באמת לא הבנתי.
״זעמתי כל כך בגלל הריב ש…״ היא עצרה קצת.
״שמה?״ שאלתי בעניין.
״תביני, הייתי בטוחה שאנחנו נפרדים, לנצח. שזהו, שגמרנו. ״ היא אמרה, ונשמע שהיא נשברת יותר ממילה למילה.
״נו.. מה כבר עשית??״ שאלתי.
״אני… אני הפלתי. ״ היא אמרה. אני לא מאמינה שככה היא הרגה את התינוק. ועוד בלי להתייעץ איתי. ככה על עיוור. היא התנהגה כל כך בפזיזות. ככה היא מוותרת על התינוק? בשביל גבר מסכן?
״אבל.. למה?״
״למה עשית את זה?״ שאלתי. פשוט לא הבנתי.
״אני.. אני לא יודעת. משהו קרה לי. פשוט.. אוף אני לא יודעת.״ היא פרצה שוב בבכי לאחר שהפסיקה לכמה שניות.
כמה בעיות ביום אחד ?
למה הכל קורה בבת אחת ?
נופל בבום, בלי התראה מוקדמת.
אני מניחה שאלו החיים.
תגובות (2)
ואו
טוב החיים לא צפויים בזה היא צודקת
תמשיכי את כותבת מדהים
תודה (:
אני יוצאת לטיול שנתי , אז לא ייצא לי לעלות עוד פרק (;