דניאל ומאיה -פרק 30- ^—^

הגענו לבית של אדם , ששם הייתה המסיבה.
בית ענק , ומדהים ביופיו .
שמענו את המוזיקה הרועשת עוד לפני שנכנסנו לבית , כשהגענו , הדלת הייתה פתוחה , ילדים יצאו ונכנסנו ממנה .
נכנסנו , ראינו את אדם , חיבקנו אותו ובירכנו אותו לכבוד יום הולדת שלו.
אדם :" יואו נוי כמה זמן לא ראיתי אותךך" הוא אמר לנוי.
נוי :" גם אני אותך !" היא גיחכה, ואחרי שנייה ליאן נכנסה , היא פשוט מהממת ! כל הבנים הסתכלו עלייה כאילו היא אוכל והם לא אכלו שנתיים.
ליאן :" היי" היא חייכה בביישנות , והעבירה את שיערה מאחורי אוזניה
אני :" מי זאת היפה הזאת ?!" אמרתי וחיבקתי אותה.
נוי :" ליאן יא מהממת !" היא אמרה לה וחיבקה אותה גם.
ליאן :" גם אתם יפות שלי !" היא אמרה , "מזל טוב אדם " היא חייכה אליו.
אדם :" תודה " הוא חייך וחיבק אותה.
דניאל ועומר עדיין בהו בה , מירפקתי לדניאל ,
דניאל :" אח , למה זה היה?" הוא התעורר פתאום.
אני :" אתה בוהה בליאן .." לחשתי לו.
דניאל :" אני לא .." אמר והסתכל עלייה שוב.
"אוח" מילמלתי ,
דניאל :" יאללה בואו נלך לחגווג" אמר וצחק , ובא ללכת לכיוון הבר , מיד משכתי אותו חזרה.
אני :" לא לא לא, אחר כך תשתה , לא עכשיו"
דניאל :" נו אבל.."
אני :" אבל אחר כך" קטעתי אותו.
דניאל :" נו אז רק אקס אל " הוא התחנן.
אני :"טוב נו , אני יזמין לך, שלא תעבוד עליי" אמר ומשכתי אותו לעבר הבר.
באתי לברמן , דווקא חתיך. אבל לא יכולתי לראות אותו כלכך כי היה יחסית חשוך.
אני :" תביא שתיים אקס אל" אמרתי והוא חייך אליי.
הברמן :" בשמחה, " אמר לי בחיוך ומזג את האקס אל לכוסות. "בת כמה את ?" שאל
אני :" שש עשרה , למה ?"
הברמן :"נראית קטנה" הוא גיחך "דרך אגב קוראים לי אריאל " חייך.
אני :" תודה על המחמאה ?" אמרתי בגיחוך "אני מאיה" חייכתי גם.
דניאל :" כמה זמן לוקח לך להביא שתי כוסות מסכנות ?" דניאל בא וחיבק אותי מאחורה.
אריאל:" הנה " הוא אמר והביא את הכוסות, פתאום ירד לו קצת החיוך שדניאל בא וחיבק אותי.
אני :" תודה" חייכתי , לקחתי את הכוסות, נתתי אחת לדניאל ואת השנייה החזקתי בידי ושתיתי שלוק.
הלכנו לרקוד קצת , נוי רקדה איתנו קצת , ופתאום השמיעו איזשהו שיר , ירד לנוי החיוך , היא נראתה מבואסת ויצאה לבחוץ , יצאתי אחרייה.
אני :" מה קרה?"
נוי :" השיר הזה , זה הצלצול של אביאל , אוףף למה פתאום הכל קשור אליו ?!" היא אמרה והחזיקה את ראשה , חיבקתי אותה.
אני :" די נו , מה אני אוכל לעשות כדי לשמח אותך ?"
נוי :" לא נראה לי שמשהו ישמח אותי עכשיו .."
אני :" נראה לי שאני יודעת מה יכול לעודד אותך .. יותר נכון מי" אמרתי וחייכתי בערמומיות, וקמתי ממקומי.
נוי :" לאן את הולכת מאיה ?!" היא צעקה לי , המשכתי ללכת .
חיפשתי את עומר , הגיע הזמן שניתן להם את הזמן שלהם לא ?!
בסופו של דבר מצאתי אותו , רוקד כמו משוגע , החזקתי בידו , ומשכתי אותו מחוץ לרחבת הריקודים.
אני :" צא לנוי היא שוב מבואסת"
עומר :" ולמה אני צריך לעודד אותה?"
אני :" דפוק ! זה בשביל שתוכלו לדבר .." אמרתי לו ועשיתי לו פרצוף של 'תבין לבד'.
עומר :" אההה טוב" הוא אמר ויצאנו אל נוי.
אני :" הנה , הבאתי את מי שיעודד אותך , תהנוו" קרצתי והלכתי.
נוי הסתכלה עליי כאילו אני משוגעת , היא הייתה מובכת ברמות וגם עומר , הם לא ידעו על מה לדבר כלכך , נשארתי להציץ להם עד שיתחילו לדבר.
דניאל:" לא יפה להציץ" הוא בא מאוחריי ונבהלתי.
אני :" מה ? כלום " אמרתי והסתובבתי אליו.
דניאל :" טוב בטח , בואי לרקוד" הוא אמר והלכנו לרקוד , רקדנו מלאא, שתינו גם קצת , דניאל לא אחד מהאלה ששותים בהגזמה.
–
אני :" וואי כואבות לי הרגליים כבר " אמרתי וישבתי על ספה שהייתה בצד.
דניאל :" אז בואי נלך לנוח איפשהו"
אני :" טוב , שנייה" נזכרתי בנוי ועומר, הלכתי להציץ להם , ראיתי אותם מתנשקים ! חמודים שליי !
חזרתי לדניאל ,
אני :" אוקיי , בוא , רק אני ייקח לי כוס מים "
"טוב" הוא אמר והלכתי לבר.
אריאל ראה אותי (הברמן) וחייך.
אריאל :" מה הפעם ?"
אני :" כוס מים " חייכתי חזרה.
אריאל :" בתמורה למספר שלך ?" הוא חייך והאריך את המשפט.
אני :" אממ .. " אמרתי ועשיתי מבט חושב , "טוב" אמרתי לבסוף.
אריאל :"קחי תרשמי" אמר והביא לי את הפלאפון שלו, רשמתי לו את המספר ובינתיים הביא לי את המים.
אני :" קח" חייכתי אליו והבאתי לו את הפלאפון.
אריאל:" קחי" אמר והביא לי את הכוס מים ולקח את הפלאפון שלו מידי.
אני :" ביי תודה , נדבר" אמרתי והלכתי חזרה לדניאל , והוא קרץ אליי.
דניאל :" יאללה בואי נרד למרתף , יש שם מקום לנוח." הוא אמר והלכנו לכיוון המדרגות שירדו למטה.
כירדנו , שמענו קולות מהחדר שהיה שם ,
דניאל :" פאק מי מזדיין שם " הוא אמר וצחק.
אני :" אמאלה בוא " אמרתי לו ומשכתי אותו חזרה ללמעלה.
דניאל :" בואי נישאר נבדוק מי היה שם שהם יעלו." הוא אמר ומשך אותי לספה שהייתה למעלה , יחסית קרובה למדרגות.
אחרי בערך שבע דקות , ליאור וחן עלו משם , למה אני לא מופתעת ?
דניאל :" איזה זונה.."
אני :" סתם סתומה , טוב בוא ללמעלה נראה אם אפשר לנוח שמה.."
דניאל :" טוב בואי" הוא אמר ועלינו ללמעלה , ראינו את החדר של אדם שם. "טוב אני יירד לשאול את אדם אם אפשר להיות בחדר שלו." הוא אמר וירד.

–נקודת מבט דניאל–
ירדתי ללמטה, ליאור וחן היו על הספה , וחן נמרחה על ליאור , זונה.
טוב למה זה מעניין אותי בכלל ?! הם יכולים לעשות מה שבא להם.
חיפשתי את אדם , אחרי כמה דקות מצאתי אותו , עם כוס שתייה בידו.
אני:" אחי יש מצב אני ומאיה יכולים לנוח קצת בחדר שלך ?"
אדם :" לנוח עלאק" הוא צחק
אני:" סתום יא דפוק , קיצר אפשר?"
אדם :" כן , אבל בלי לחטט , ואם אתה מחפש קונדומים זה במגירה השנייה " הוא צחק
נתתי לו צ'אפחה ועליתי חזרה.
אני:" יאללה בואי , הוא מסכים אבל "בלי לחטט" אמרתי את שתי המילים האחרונות בטון ציני.
מאיה :" יופי , אני הרגליים שלו מתווו" יא אמרה ונכנס לחדר , וקפצה על המיטה. "חדר מסודר יחסית לשלך" היא צחקה.
אני :" למה החדר שלי לא כלכך מבולגן.."
מאיה :" הוא כן דניאל " היא צחקה.
אני :" טוב סתמי ולכי לישון" אמרתי והיא התכסה בשמיכה עד מעל הראש, " בואי נחטט לו" אמרתי אחרי כמה שניות של שתיקה.
מאיה :" הוא ביקש אבל שלא" היא אמרה והתיישבה.
אני :" אז מה" אמרתי והתחלתי לחטט לו בקטנה .
מאיה :" מפגר" היא צחקה וחזרה לשכב.
פתחתי איזה מגירה בארון שלו , הזזתי כמה דברים , ראיתי מעטפה , היה רשום "לאדם אהבת חיי" , פתחתי את המעטפה מתוך סקרנות.
מה ?!