את לא יודעת, לא מבינה, למה זה נגמר.
את לא יודעת,
עד כמה לי זה כואב,
והגלגל שוב מסתובב,
מחזיר אותי להתחלה.
ואת לא יודעת,
כמה שזה נורא,
כי אין דרך חזרה,
הכול פשוט נעלם.
ואת לא מבינה,
כמה זה כואב,
למה זה לא חוזר,
למה זה נאבד.
ואת לא רוצה,
לא רוצה לראות
בעיניים הכול שחור,
לא נראה אפילו פס ורוד.
ואת לא מבינה, את לא יודעת
כמה זה נורא, קשה לדעת
את לא חושבת, פשוט רואה,
שעכשיו הכול השתנה.
ואם הכול, היה משתנה,
חוזר להתחלה
העצים היו פורחים
והסיוט היה נגמר.
אבל דבר אינו בסדר,
זה וודאי.
השחור בעיניים,
לא יהפוך להיות לגוון בריא.
אבל כך או כך,
זה פשוט נגמר.
תגובות (4)
זה נפלא! מאד מרענן! ♥
שיר מדהים… :)
ממש ממש יפה. ה"ו" בתחילת כל בית, בכוונה? אבל אהבתי ממש. (:
תודה… וה'ו' בכוונה…