זמן לברוח.
זה הזמן לברוח, לארוז מזוודה,
אבל להיות מנומס, ולומר תודה.
תודה על כל עלבון וכל מילת לעג או שטות
אני אדם מתחכם אז אקבל זאת כטעות.
זה הזמן לברוח,ולשאיר אתכם תלויים באוויר.
לבחור עוד קורבן ולעוף בכביש המהיר.
הקורבן שלי הוא החכם מכולכם,
הקורבן הוא אני, או השחצן שלכם.
אך האם אני באמת שחצן, או סתם יומרני?
האם טרחתם בכלל להעיף בי מבט שני?
ובגלל זה אני עף, השהייה הייתה נסבלת.
וההרפתקה נגמרה, כמו כולן הייתה היא כושלת.
תגובות (31)
גבי! חזרת! ואת ממש לא הולכת שוב!
אני כן…אני אפרסם פעם ב…(100 שנה)…. אין לי זמן לאתר אבל היה לי משעמם…אז פוף שיר.
שכחנו אותך. שיט. עכשיו נזכרתי.
הלו, את פה.
ואני פה.
לא. אני לא פה.
זה היה בסרקסטיות, נכון?
אני מכירה אותך בכלל?
אוווףףף….
באמת התחלתי להאמין שאיגואנה ענקית אכלה אותך (לא, לא האמנתי.)
ואני יודעת שזה חסר טעם אבל אמרו לך שאת מרושעת?
אני מרושעת…בואי לא נכחיש את זה
לא הכחשתי…
אבל עדיין, זה לא יפה לנטוש אותנו באמצע סיפור! (בפעם האלף מילון שלוש מאות…)
אמת…אמת….לא ניתן להכחשה…כמו שקלייד סיפר לאנשים אני עובדת על משהו אחר
חשבתי שכבר שכחת אותנו.
אהבתי ^-^
ואני שמחה שחזרת לפרסם (גם אם זה פעם ב..)
תודה ספיר (אדם תומך ונחמד) :)
ולא, לא שחכתי. בדיוק העליתי זכרונות בזכות שירים ממש ישנים שלי…
ואין מצב שתעלי אותו, הא? (זה היה די מיותר לשאול…)
ואת כבר יודעת ששנינו (אני) תכננתי להרוג אותך על כך שנטשת אותנו! אל תתפלאי אם תקומי מחר בבוקר בטרטרוס.
יאי! אנשים מאמינים בתאוריה שלי!
טוב, עדיף שיר פעם ב מאשר שום דבר ^^
אני לא מעלה אותו…אבל הוא גאוני. ולא אומר יותר. והסיום שאני מתכננת הכי גאוני. למה. כי הספר נגמר במילים: "ועכשיו רבותיי, האם ניחשתם מי אני?"
ג'ספר סטייל
טוב, לפחות תגידי לנו מתי שהו יוצא כדי שנוכל לקנות אותו…
אני יודעת שעוד לא סיימת אותו ועוד לא בטוח שהולכים להוציא אותו לאור אבל אני מאמינה בך!
טוב, תגידו לי מי הוא ג'ספר. בכל מקרה לא תמשיכי את הסיפור הזה…
אני רוצה להגיב משהו, אבל לא יודעת מה להגיב, אז אני אשתף אתכם בהגיגי לגבי נושא התגובה, הרי ידוע שזו אחת משאלות החיים.
אני היחידה שעד עכשיו לא יודעת מה הוא ג'ספר, נכון?
וכמו שאני מכירה אותך בטח הרגת חצי מהדמויות…
אני הייתי ג'ספר. בספר החדש שלי זה לא אני…זה מישהו הרבה יותר מתחכם, אירוני וגאוני
אה!
אוי!
זה כל כך מגניב!
אה! אוי!
שנים של עבודה (דקה של גאונות)
כשהספר יצא אני מבטיחה להכריז על כך
כן, עכשיו הכול הגיוני….
את אוהבת למתוח ולהרוג אותנו, נכון?
ואם יום אחד תוציאי את הספר לאור, תבדקי למי את חותמת על הספר ~צחוק מרושע~
אני כותבת בשם בדוי (שמתקשר לסיפור באופן גאוני במיוחד)
את מפרסמת ספר? (אני מרגישה כל כך לא קשורה..)
מגניב!
אני פשוט אדע שאת כתבת את זה כשהביקורות לסיפור יהיו רק "גאוני".
תודה :)
בהצלחה עם זה :>
בהצלחה!
בהצלחה, אני מניחה
גבי, תחזרי לפחות לג'ימייל.