המשמידה- פרק 10 חלק 2:

השדים הסתכלו עליה במבט לא מבין.
"אני דורשת שלמות באימונים, אבל בקרב אין דבר כזה שלמות, בקרב אתם צריכים להיות יצירתיים, אתם צריכים להוציא את הכל."
"בלי שלמות?" שאל שד אחד שעמד מאחורי סטיירוס.
"בלי שלמות! רק יצירתיות והגנה עצמית."
"אז למה השלמות באימונים?"
"כדי שתוכל להגן על עצמך כמו שצריך. אתה זוכר שבהתחלה ההגנה שלך היית לעצום את העיניים ולהתרחק ממכות?"
"זוכר."
"מה אתה חושב שהיה קורה אם היית נתקל בטעות באפולו?"
השד לא ענה, וקייט ידעה שהוא יודע. השלמות שהיא דרשה באימונים הייתה לטובתם בלבד, כדי שבקרב עצמו הם לא יצטרכו לחשוב על ההגנה שלהם, זה יבוא אוטומטית.
"הם באים." אמרה סטיירוס.
כל השדים השתתקו, הם לא היו דרוכים מדי כמו קודם, הם לא ניסו לרצות את קייט, הם היו דרוכים בשביל עצמם.
ענן לבן וגדול נראה ממרחק לא רב, ומשק כנפיים עדין נשמע בקצב אחיד. פתאום הענן נעצר, ונשמעה צרחת זעם אימתנית.
"בו!"
כל השדים קפצו בבהלה. כל השדים חוץ מקייט. "זה לא מצחיק חמשתכם."
"צודקת קייט, אבל הצלחנו להוציא חמישה אלים מכלל פעולה, והמלאכים לא יוכלו לעזור להם להשתחרר."
"ומה עם שאר האלים?"
"ברחו."
"ברחו?" שאלו כל השדים בבת אחת.
"כן, הם השאירו את המלאכים שלהם להגן עליהם."
"כמה הם?" שאלה קייט את חמשת השדים שיצאו לתפוס את האלים.
"המלאכים? מאה ועשרים."
"אנחנו יותר." אמרה שדה קטנה.
"אז מה? היית בשיעורי היסטוריה נכון? אתונה ניצחה הרבה צבאות שהיו רבים יותר." אמרה אחת מהשדות שתפסו את האלים.
"רק בגלל שהיא עמדה לצדם."
"ועכשיו יש אחד עשר אלים שעומדים לצדם."
"הם לא משתווים אליה." אמרה השדה, אך הפעם כבר הנמיכה את קולה ליידי לחישה מבוישת.
"זה לא משנה עכשיו, גם ככה אין דרך חזרה. לאף אחד מהצדדים." אמרה רוזה והשפילה מעט את עיניה.
"את צודקת, ואנחנו נעשה ככל יכולתנו כדי להמשיך את המין שלנו. תזכרו, בלעדינו האיזון בעולם יישבר, הקיום בעולם הזה ייהרס." אמרה קייט ודאגה להביט בעיניהם של כל השדים.
"כן המפקדת!" אמרו השדים בלחש.
"קייט." אמרה קייט וחייכה. השדים חייכו אליה חזרה וחזרו לדריכות הקודמת. הם היו מוכנים למלאכים שיבואו להשמידם, היו מוכנים לשמור על קיומם על מנת לשמור על העולם מפני הרס.
"הם מתקרבים. המלחמה מתחילה." אמרה רוזה.
"כן.." ענו לה כמה שדים. כולם הוציאו את הסכינים השמימיות שלהם והתכוננו. הם לבשו חגורות עם כלי נשק שונים, ועל גבם התנופפה חרב שקיבלו כמתנה מלוציפר.