דניאל ומאיה -פרק 29-

–נקודת מבט מאיה–
היה צלצול לבית , ואני ודניאל באנו לצאת מהכיתה , אך המורה עצרה אותנו.
המורה :" דניאל תישאר פה , מאיה את יכולה ללכת." קבעה .
דניאל :" אני לא יכול להישאר , יש לי דברים לעשות" הוא אמר ובא ללכת.
המורה :" אז אתה יכול להשאיר אותם לאחר כך " אמרה משכה אותו בעדינות חזרה לכיתה.
מאיה :" טוב תדבר איתי שאתה מסיים " אמרתי לו , חיבקתי אותו ובאתי ללכת.
דניאל :" מה זה חיבוק ? תביאי נשיקה" הוא אמר , הסתכלתי עליו עם עיניים קצת פעורות , בכל זאת , המורה פה מולנו , קצת פדיחות ..
הוא קירב אותי אליו ונתן לי נשיקה , צחקתי והלכתי.
הגעתי הביתה , ובינתיים בחרתי מה אני ילבש למסיבה של אדם , לבסוף בחרתי ג'ינס סקיני ארוך כהה עם קרעים , חולצת בטן פסים שחור לבן עם כיס איפה שהלב , ונעליי עקב שחורות , בחרתי גם שרשרת זהב טיפה עבה , בלי תליון , ולקחתי צמידים וטבעות.

–נקודת מבט דניאל–
אוף , איך בורחים מפה ?
המורה אמרה לי לבוא איתה לחדר המנהל , והמנהל התחיל שוב עם הזיוני שכל שלו ..
המנהל :"דניאל , מה שעשית הוא עברה מאוד חמורה על חוקי בית הספר , אני דיברתי עם הוריך ועם המחנכת, לבסוף החלטנו שאני לא יסלק אותך , אך אתה מושעה לשלושה ימים , פעם הבאה שזה קורה אתה מסולק מבית הספר."
אני :" יופי , אפשר ללכת?" אמרתי ונאנחתי ,
המנהל :" אמ , אני חושב שכן .." היה מופתע מהתגובה שלי , לא ידע מה לומר.
קמתי ויצאתי מהמשרד , בלי לומר כלום , אין לי זמן לשטויות האלה, וואי עכשיו אמא תתחיל לחפור ..
נכנסתי הביתה, אמא שלי לא הספיקה אפילו לומר לי 'היי' וכבר הייתי בחדר שלי.
~אהבת חיי ♥~ שלחתי הודעה למאיה
אני :"חזרתי הביתה"
מאיה :" יופי! מה הם אמרו לך ??" שלחה אחרי דקה
אני :" אני לא מסולק , אבל אני מושעה לשלוש ימים , פעם הבאה שהוא תופס אותי אני מסולק.."
מאיה :" טוב , לפחות לא סילקו אותך "
אני :"כן , עכשיו רק חסר את החפירות של אמא שלי , בא לך לבוא אליי להציל אותי ?" שלחתי עם פרצוף מתחנן.
מאיה :"טוב אני באה בערך עוד עשר דקות"
אני:" מה עשר דקות ?! בואי בואי זרייייז "
מאיה:" עשר דקות !" היא התעקשה.
אני :" נוו" שלחתי בייאוש והיא כבר לא ענתה.
~סוף שיחה~
אמא:" דניאל ! אני רוצה לדבר איתך !" היא צעקה לי מלמטה ,
"לאא " מילמלתי והעברתי את ידי על פניי , אחרי כמה שניות של היסוס , ירדתי למטה.
אני :"מה ?" שאלתי בזלזול שירדתי למטה.
אמא :" אתה מעשן?" היא שאלה אותי בפרצוף כועס.
"אוףף.." מילמלתי שוב , אין לי כוח לזהה.
אמא :" תענה לי דניאל , למה אני צריכה לקבל פלאפון מהמנהל , שהוא מצא אותך גם מבריז , וגם מעשן ?!"
אני:"בסדר.." לחשתי. מה אני יענה?!
אמא :" כמה זמן אתה מעשן ולא אמרת לי?"
אני :" אממ .. לפני שש חודשים התחלתי , עישנתי ארבע חודשים , הפסקתי חודשיים , ועכשיו אני מעשן רק לפעמים .."
אמא :" תביא לי את הקופסת סיגריות" היא אמרה והושיטה את ידה.
אני :" זה בחדר"
אמא :" לך תביא אותה." היא אמרה וחיכתה שאני יעלה למעלה , בסוף עליתי והבאתי איתי את הקופסא , היה שם חמש סיגריות.
אמא :" מתי קנית את הקופסא הזאת?"
אני :"לפני שבועיים , בנדר"
אמא:" טוב ," אמרה , הוציא מספריים , גזרה את כל סיגריות וזרקה הכל לפח. הסתכלתי עלייה במבט פעור , כוסעמק זה יקר החרא הזה ! "אתה לא קונה יותר , וגם אם מציעים לך אתה לא מעשן" היא אמרה במבט מאיים.
"טוב" מילמלתי ועליתי לחדר , שלחתי למאיה הודעה.
"בואי כבר" שלחתי.
"תפתח את הדלת" היא שלחה , ושמעתי את הפעמון של הבית מצלצל.

–נקודת מבט מאיה–
הגעתי לבית של דניאל , וצילצלתי בפעמון.
אישה פתחה לי את הדלת , דומה לדניאל ולשיר , מטופחת , ניחשתי שזאת אמא שלו.
אני :"היי , דניאל בבית ?" שאלתי בחיוך.
"כן , הוא בחדר " היא אמרה "את מאיה?" היא שאלה כשהיא מצמצמת את עינייה.
אני :"כן " גיחכתי , פדיחווווות.
"טוב את יכולה לעלות הוא בחדר." היא אמרה לי בחיוך ופינתה לי את המעבר.
עליתי במדרגות , באתי לפתוח את הדלת של החדר שלו אבל היא הייתה נעולה , אוף נו באמת.
דפקתי בדלת בחוזקה , תוך כדי שאני צועקת אליו שיפתח את הדלת , אחרי כמה נסיונות מייאשים שהוא לא פתח את הדלת , נשענתי על הדלת, פתאום הוא פתח , צרחתי צרחה קטנה, ונפלתי עליו.
אני :" אתה לא יכול להודיע שאתה פותח את הדלת ?!" הרמתי את הקול.
דניאל:" רצית שאני יפתח לך את הדלת , אז פתחתי " הוא צחק
אני :" מה אתה צוחק ?" אמרתי לו ושילבתי את ידיי, ועשיתי פרצוף כועס בכוונה.

–נקודת מבט דניאל–
מאיה :" מה אתה צוחק ?" היא אמרה ועשתה פרצוף , איזה מכוערת חח
אני :" סתמי , טוב?" אמרתי ונישקתי אותה נשיקה ארוכה , והדלת הייתה פתוחה .
פתאום אמא שלי צצה משומקום .
אמא :"מה זה הצעק.." היא באה לומר , פתחתי את עייני , היא הסתכלה עליינו מתנשקים וחייכה , התנתקתי מהנשיקה עם מאיה וסגרתי את הדלת. "פעם הבאה אל תציצי" אמרתי לה שנייה לפני שהדלת נטרקה .
מאיה :"היא ראתה אותנו מתנשקים הרגע?" היא שאלה , וכיסתה את פנייה עם ידייה.
אני :" כן , אבל לא נורא .."
מאיה :" נורא מאוד ! איזה פדיייחות !" היא אמרה כשהיא עדיין מכסה את פנייה.
אני :" טוב תזיזי את הידיים " אמרתי לה , לא הורידה .
מאיה :"בשביל מה ?"
אני :" כדי שנמשיך מה שעשינו" צחקתי, הזזתי את ידייה ונישקתי אותה.

–נקודת מבט מאיה–
הייתי עוד קצת עם דניאל , והשעה הייתה כבר רבע לשש .
אני :" טוב נראה לי אני ילך , אני צריכה להספיק להתארגן."
דניאל :" כבר ? עוד לא שש"
אני :" ייקח לי זמן עד שאני יגיע הביתה , אני בטטה" אמרתי וגיחכתי.
דניאל :" נו עוד מעט " הוא אמר ועשה פאפיפייס.
אני :" די כבר יא מכוער " צחקתי והעברתי את ידי על פניו. "טוב אני ילך , שאני לא יעכב אותנו, אה ונוי באה איתנו " קבעתי , ואחרי שנייה שלחתי לנוי שהיא באה איתי ועם דניאל למסיבה של אדם .
דניאל :" טוב גם עומר בא איתנו"
אני :" סבבה , טוב אני הולכת"
דניאל :"שתסיימי להתארגן תחזרי , אני רוצה לאשר את מה שתלבשי " הוא חייך , אחח החיוך המושלם שלו !
אני :" סליחה ? מישהו אמר שאני צריכה אישור ממך?"
דניאל :" כן , אני" הוא צחק.
אני :" טוב בוא תלווה אותי לפחות למטה, אחרי הפדיחה עם אמא שלך .."
דניאל :" וואי תירגעי, היא תתרגל בסוף"
אני :" נו אבל בוא איתייי" אמרתי ומשכתי אותו.
ירדנו למטה , והוא ליווה אותי לדלת , הוא חיבק אותי ויצאתי.
"חמודה זאתי" שמעתי את אמא של דניאל אומרת אחרי שיצאתי .
–
הגעתי הביתה , התקלחתי , שמתי קרמים והכל , התלבשתי , התאפרתי , מייקאפ , קצת סומק, אייליינר , צללית ורודה חלשה שבקושי רואים , ואודם ורוד לא בולט מידי, התבשמתי , סידרתי את השיער , שמתי את כל התכשיטים , השעה הייתה כבר שבע , הסתכלתי עוד קצת במראה , סידרתי את עצמי , ושלחתי לנוי הודעה.
~נוי השמנה ♥~
אני :" מוכנה ?"
נוי :" כן , שלחי לי תמונה"
אני :" סבבה תשלחי לי גם " שלחתי , ואחרי זה שלחתי לה תמונה שלי, וגם היא.
נוי :" כוסיתת !!"
אני :" מדברתת מלכת היופיי !" שלחתי לה חזרה.
נוי :" וואי מה זה מתאים לי עכשיו מסיבה"
אני :" וואי גם לי , טוב דניאל אמר לי לבוא אליו מתי שאני מסיימת להתארגן , אני יגיד לך מתי לבוא "
נוי :" טוב יפה שלי , נתראה ♥"
אני :" כבר אמרתי שאני חולה עלייך ?! ♥ יאללה נדבר אח"כ" (אחר כך לאלה שלא מבינות)
~סוף שיחה~
שלחתי לדניאל הודעה שאני באה , וירדתי ללמטה.
רון:" לאן זה?"
אני :" יום הולדת של ידיד"
רון :" עם החולצה הזאת?" הוא הסתכל עליי.
אני :" מה הבעיה איתה ?" אמרתי והסתכלתי על החולצה שלי.
רון :" אין בעיה , תהני"
אני :"תודה , ביי" אמרתי ויצאתי מהבית.
–
הגעתי לבית של דניאל , דפקתי בדלת , והוא פתח לי , חתיך שלי !
הוא היה עם חולצה כחולה עם כתוביות אדומות-ורודות כאלה עלייה , וג'ינס משוחרר כזה כהה עם מלא קרעים , ונעלי אדידס כחול-לבן גבוהות.
הוא כולו נדף ריח של בושם, ריח מושלם, הוא הסתכל עליי, מלמטה על למעלה.
דניאל :" אפילו עם עקבים את יותר נמוכה ממני" הוא אמר וצחק
אני:" מה אני יעשה שאתה ענק?!"
דניאל :"טוב בואי לחדר " הוא אמר ועלינו.
הוא המשיך להתארגן בקטנה , ואני בינתיים הסתכלתי במראה , הוא בא וחיבק אותי מאוחרה.
אני :" בוא נעשה תמונה לאינסטגרם" אמרתי ונכנסתי לאינסטגרם באייפון.
הוא נשאר מחבק אותי מאחורה , אבל עם פרצוף תחת.
אני :" תחייך" אמרתי , והוא חייך בכוונה חיוך דבילי. "דיי יא מכוער" צחקתי "תחייך את החיוך היפה שלך" אמרתי וגיחכתי, הוא חייך את החיוך המושלם שלו , וחייכתי גם אני, הצטלמנו, יצא תמונה מושלמת , ערכתי אותה והעלתי.
נשארנו מול המראה .
דניאל :" מה זה החולצה הזאת ?! רואים לך את הפופיק" הוא צחק, ומשך לי אותה למטה כדי שייכסה לי את הבטן , ובגלל שזאת חולצת בטן , כשהוא משך אותה ראו לי קצת את החזייה.
ישר העלתי את החולצה חזרה "דפוק !" אמרתי לו , והוא צחק.
דניאל :" ווי איך את מסמיקה, שמת אודם על הלחיים במקרה?" הוא המשיך לצחוק.
אני :" דיי" אמרתי וצחקתי גם , ונגעתי בלחיי.
דניאל :" אז קצת ראו לך את החזייה מה קרה" הוא צחק וכרך את ידיו סביב מותניי.
אחרי כמה שניות התנתקתי ממנו, וישבתי על המיטה, והתקשרתי לנוי שתבוא לדניאל , ודניאל התקשר לעומר שיבוא גם, לאחר בערך חמש דקות הם הגיעו , התחבקנו וזה, ויצאנו.