עזבת ונישארתי לבד

היית החברה הכי טובה
היית כמו אחות שנייה
זאתי שתמיד דאגה ואהבה
זאת שבחיים לא עזבה

יום יום היינו אחת אצל השנייה
כשהיינו ביחד לא היה שום בעייה
כל ריב קטן פתרנו תוך דקה
והכי חשוב סמכנו זו על זו בעינים עצומות

יום בהיר אחד
לקחת הכל והשארת אותי לבד
לא מספיק שאת היית היחידה?
עכשיו גם את חסרה. 

ידעת שקשה לי
אבל בכל זאת עזבת אותי
הבטחת לי שבחיים לא תלכי
אבל שוב אני לבדי

איך יכולת לזרוק את הזכרונות?
איך יכולת לשכוח את החברות?
איך יכולת לשבור את ההבטחה?
איך יכול לראות אותי לבדה?