"שוב רצית לחזור אליי כי שם כבר קר לך.." עונה 2 פרק 13+14

"לילה טוב בנות" אמרתי
"לילה טוב" ענו..

עבר כבר חודש וחצי מאז שאני ואריאל ביחד,אני מרגישה ממש מוזר בקשר לאריאל כאילו מיציתי אותו כבר..
עידן לא מדבר איתי,הוא מתייחס אליי כאילו אני אוויר כל הזמן אני רואה אותו עם בנות אחרות ובאלי פשוט להרוג כל אחת שהוא נימצא איתה..כן סוף סוף הצלחתי להודות בזה שאני עדיין אוהבת אותו..למרות שהוא ניראלי כבר לא..
והינה מתחיל לו עוד יום שגרתי,לקום בבוקר,לאכול ארוחת בוקר,לעשות מסדר לחיילים,להיות בישיבות מפקדים,לאכול ארוחת צהריים,ולהיות עם איראל..אוחח נמאס לי מיזה כבר!
"בוקר טוב" צעקתי לקבוצה שלי במסדר
"בוקר טוב המפקדת" ענו,כן קצת מצחיק שאני רק בת 18 וכבר מפקדת..
"בגלל שיש היום שיפוצים בבסיס אז יש לכם יום חופשי" אמרתי והם התלהבו..
"משוחררים" צעקתי וכולם התפזרו..

"מה יש לך את מעופפת היום?" שאלה מעיין ונעמדה לידי.
"סתם מחשבות" אמרתי,ובדיוק עידן עבר לידי..החלפנו מבטים,לא ראיתי אותו שבוע כי הוא היה בשמירות..
"אחי החתיך" צעקה מעיין וקפצה עליו בחיבוק,והוא חייך את החיוך המושלם שלו..ועדיין לא הוריד ממני את העיניים..
הרגשתי זוג ידיים מחבקות אותי,ומסובבות אותי, לא הספקתי להגיב וכבר נסחפתי לנשיקה.
"בוקר טוב אהובתי" אמר אריאל בחיוך וחיבק אותי מאחורה,הסתכלתי על עידן..ראיתי שהחיוך ישר נמחק לו מהפנים והוא הסתכל עלי במבט כלכך מתוסכל,לא הבנתי מה יש לו.
"בוקר טוב בייב" אמרתי וניסיתי להראות מאושרת,למרות שאני לא.
"מה קורה אחי סוף סוף חזרת" אמר אריאל לעידן והם התחבקו את החיבוק המוזר של הגברים..*-*
"עידנוששש התגעגעתי" צעקה איזשהי זונה וקפצה עליו בנשיקה,מסכן הוא לא הבין מאיפה היא באה עליו..
"תזכירי לי מי את?" שאל,איןן חולה על החתיךך הזה ייבש אותה כמו שצריך!
"נו מאמי יום לפני שיצאת לשמירות הייתה אצלי בחדר" אמרה ולפי זה כבר הבנתי מה היה.
"אהה למה לא אמרת קודם,מה נישמע אגמי" אמר וליטף לה את הפנים,אוףףף אני צריכה להיות שם במקומהה! הוא עושה לי בכוונה!
"אני..אני הולכת לשירותים" אמרתי בקול צרוד ופשוט ברחתי מהמקום,כמו שאמרתי בהתחלה לא יכולה לראות אותו עם מישהי אחרת!

"למה את עושה את זה" שמעתי מישהו מאחורי שואל כשיצאתי מהשירותים,וקפצתי במקום מבהלה.
"עידן אתה לא נורמאלי הבהלת אותי" אמרתי מנסה להסדיר את הנשימה.
"למה את עושה את זה?" חזר על אותה שאלה,לא הבנתי מה הוא רוצה ממני..
"עושה מה?" שאלתי לא מבינה,הבנאדם לא דיבר איתי פאקינג חודש וחצי ועכשיו הוא ניזכר וואלה יופי!
"משחקת את עצמך מאוהבת בו,מנשקת אותו,גורמת לי לקנא ולהתעצבן,למה?!" שאל, ושמעתי בקול שלו שהוא פגוע..
"אני לא יודעת על מה אתה מדבר" אמרתי משחקת את עצמי ראש קטן..
"אולי על כולם את מצליחה לעבוד שאת "מאוהבת" אבל אני מכיר אותך יותר מידי טוב ואני יודע שאת לא מאושרת,אז למה את עושה את זה?" שאל ותפס לי את היד חזק..
"עידן אתה מכאיב לי" אמרתי וניסיתי לשחרר את היד שלו אבל ללא הצלחה,הוא לא שם לב בכלל שהוא תופס לי חזק את היד..
"עידןןן כואב ליי" צעקתי עליו עוד שניה בוכה ואז הוא רק קלט ושיחרר את היד..
"קים את מוכנה להסביר לי למה את עושה את זה?" שאל הפעם בקול רך..
"אני לא מבינה מה אתה רוצה אני אוהבת אותו ואני איתו" אמרתי מנסה לגרום לו להאמין..
"את אוהבת אוות או אותי?" שאל,ואני קפאתי במקום לשאלה כזאת לא ציפיתי ממנו.
"אות..ו" אמרתי בגימגום וראיתי אותו מגחך..
"תסכלי לי בעיניים ותגידי לי שאת לא אוהבת אותי" אמר..
"אני לא אוהבת אותך" אמרתי,אבל הסתכלתי על הריצפה..
"לא קים,תסתכלי לי בעיניים ותגידי שאת לא אוהבת אותי,ואם זה באמת ככה אני לא יטריד אותך יותר" אמר..הסתכלתי לו בעיניים ופשוט קפאתי לא הייתי מסוגלת להגיד לו כזה דבר..
"כמו שחשבתי" אמר והתקרב אליי..
"אם את אוהבת אותי אז למה את איתו?" שאל בעצבים
"כי טוב לי איתו,ומי אמר שאני אוהבת אותך?!" אמרתי בגימגום..
"תפסיקי לשקר לעצמך את הרי כבר לא אוהבת אותו" אמר,פאק הוא מכיר אותי יותר מידי טוב.
שתקתי והורדתי את הראש למטה,הוא התקרב אלי והרים לי את הראש,היינו שנייה מנשיקה,וברגע האחרון זזתי אחורה.
"ישלי חבר" אמרתי והלכתי כמה צעדים לאחור..
"שאת לא אוהבת" אמר והתקרב אלי..
"אולי אני כבר לא מרגישה אליו מה שהרגשתי פעם,אבל זה לא אומר שאני הולכת לבגוד בו כמו ששניכם עשיתם לי" אמרתי בעצבים והלכתי מהמקום.
"כוסעמקקק" שמעתי אותו צועק ובועט במשהו..

ניכנסתי לחדר, נישכבתי במיטה ועיכלתי את השיחה שלנו,הבנתי שאני באמת כבר לא אוהבת את אריאל וצריך לעשות עם זה משהו לפני שיהיה מאוחר מידי..הבנתי שלא באמת אהבתי אותו אלה פשוט חשבתי שנצליח לתקן את מה שפעם הרסנו אבל זה לא הולך..
"קים" שמעתי את הקול של אריאל וראיתי אותו מתיישב על המיטה שלי..
"מה?"שאלתי בקול צרוד..
"אני חושב שאנחנו צריכים לדבר" אמר,ואני כבר הבנתי על מה..
"כן,תקשיב אני חושבת שיהיה עדיף לשנינו שנפרד" אמרתי והוא הנהן..
"אני מסכים איתך,אבל אני לא יכול להבטיח לך שנישאר ידידים כי עדין יש לי משהו עליך" אמר,ואני לא הבנתי אז למה הוא התחיל את השיחה הזאת..
"פשוט ראיתי איך את מסתכלת על עידן,בחיים לא הסתכלת עלי ככה..כנראה שלא נועדנו להיות בייחד" אמר..
"אני מצטערת שזה יצא ככה" אמרתי והוא הנהן ואמר "זה בסדר"
"רק תבטיחי לי דבר אחד"אמר..
"מה?" שאלתי
"אל תוותרי על עידן,למרות הכל אתם אוהבים אחד את השני,וכמו שהצלחת לסלוח לי על הבגידה..תנסי למצוא כוחות ולסלוח גם לו" אמר
"אני ינסה" אמרתי בחיוך
"טוב אני ילך" אמר חיבק אותי ויצא..