כלום בשבילי
"אתם מוכנים להזמין?"
שאלה המלצרית.
היא הייתי צעירה וקופצנית,
לפחות יחסית לשאר העובדים.
"כן, היא תקח בייקון, ביצים מקושקשות
וקפה שחור, אחד סוכר"
הוא אומר, וכמעט אינו מביט בחברתו לשולחן.
"ובשבילך?" היא שואלת וחייכת אליו,
כולם מתייחסים אליו בצורה זו.
מראו אינו מיוחד, אך הוא מקרין אנרגיה כולשהי.
משהו שמושך אליו אנשים.
"כלום בשבילי" הוא אומר ומחייך אליה בחזרה.
אך חיוכו אינו סובלני, ופשוט מבקש כי היא תלך.
"אתה יודע, אני מבינה את הרצון שלך לשלוט בכול מה שאני עושה"
בת זוגו לשולחן אומרת.
"אבל להחליט מה אני אוכלת? זה כבר מוגזם"
היא אומרת, כמעט לוחשת, וקמה מן השולחן.
"כשתהיה מוכן להתייחס אליי כמו אל בת אדם,
דבר איתי"
תגובות (1)
*תיקח
הממ… לא יודעת למה, אבל משהו מרגיש לי מפוספס, כאילו.. לא יודעת, משהו חסר כזה…
ככה או ככה, זה נחמד